סופסוף בשורה טובה לתושבי הדרום: משרד האוצר הודיע הערב כי מנהל רשות המיסים, יהודה נסרדישי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רם בלינקוב, מנכ"ל משרד התמ"ת, גבי מימון, יו"ר הסתדרות העובדים החדשה, עופר עיני ומנכ"ל התאחדות התעשיינים, יהודה שגב, הגיעו לסיכום עקרוני באשר למנגנון הפיצויים לעובדים ומעסיקים מאזור הדרום שנפגעו בשל המצב הביטחוני בתקופה האחרונה.
בימים הקרובים יחתמו הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים על הסכם קיבוצי שיעגן את ההסכמות שהושגו הערב, ובתחילת חודש פברואר יגיש משרד האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת תקנות בנושא. לאחר אישורן ייכנס מנגנון הפיצוי לתוקף ויפורסמו הנחיות ברורות לציבור הרחב.
כפי שסוכם, מנגנון הפיצוי יחול על עובדים המועסקים בעסקים הנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה. הפיצוי יינתן לעובד שלא הגיע למקום עבודתו בהתאם להנחיות כוחות הביטחון. כמו כן, הפיצוי יינתן לעובד שנעדר ממקום עבודתו מפני שהשגיח על ילדיו קטנים, מתחת לגיל 14, עקב סגירת מוסדות חינוך בהתאם להנחיות כוחות הביטחון (הפיצוי מתייחס רק לאחד מההורים). ככלל, תשלום זה מהווה שכר עבודה בסיסי מלא וזכויות סוציאליות עבור הימים בהם נעדרו מעבודתם. השכר לעובד ישלום על ידי המעסיק.
מנגנון הפיצוי מתחלק לשלושה מסלולים הנתונים לבחירתו של המעסיק. הפיצויים יינתנו למעסיקים על ידי רשות המיסים:
- מסלול שכר: מעסיק יוכל להגיש בקשת תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששולם לעובדים שלא הגיעו לעבודתם בשל הסיבות שצוינו מעלה. החזר המדינה יהיה בגובה 132.5% משכר הבסיס של העובד. המעסיק ישלם לעובדים שכר בהתאם להגדרות תקנות מס רכוש.
- מסלול מחזורים: מעסיק יוכל להגיש בקשת תביעה לקבלת החזר בגין ירידה במחזור העסקי בחודש ינואר בשל המצב הביטחוני. הפיצוי ייקבע על פי נוסחה שעליה הסכימו הצדדים. הנוסחה תכלול השוואת המחזור העסקי בינואר 2009 לעומת ינואר אשתקד, בניכוי השפעות המצב הכלכלי.
- מסלול הוצאות: המעסיק יוכל להגיש בקשת תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בחודש ינואר, בשל המצב הביטחוני בדרום.
יצוין כי כיום קיים בחוק מנגנון פיצוי לעסקים באזור שדרות ועוטף עזה, על פיו בעל העסק זכאי לפיצוי בגין הוצאות אותן הוכיח לרשות המיסים, לרבות תשלום שכר עובדים שלא הגיעו למקום עבודתם, בהתאם להנחיות כוחות הביטחון (מסלול אדום).
יו"ר ועדת הכלכלה: "המערכה על עתיד התעשייה בדרום רק התחיל"
מוקדם יותר היום, התריעו בעלי העסקים בדרום כי אם לא יקבלו פיצויים באופן מיידי יקלעו לקשיים. מנהל מפעל המתכת מ.כהן, טען הבוקר במהלך מפגש עם חברי ועדת הכלכלה של הכנסת שסיירו במפעלים בשדרות ובאשקלון, כי אין ביכולתו לשלם על ימי עבודה של עובדים שהחסירו בזמן הלחימה ואי העברת כספי פיצויים יתבטא בפגיעה במשכורות של העובדים. בעלי המפעלים התלוננו כי המפעלים ספגו ביטולים והפסדים רבים בשל הלחימה בעזה. בכל המפעלים עלתה קריאה לסיוע מיידי במתן פיצויים.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ רוברט אילטוב, קרא להשוות את הפיצויים שינתנו בדרום לאלו שניתנו בעקבות מלחמת לבנון השנייה למפעלים בצפון. "המצב צריך להיות בדיוק להפך ובזמן מיתון יש להעביר סכומים גדולים אף יותר", אמר אילטוב, והבטיח כי הוועדה תעקוב מקרוב על ההחזרים הניתנים למפעלים בדרום.
אילטוב הוסיף כי "הלחימה אולי הסתיימה אבל המערכה על עתיד התעשייה בדרום רק התחיל. המצב הביטחוני בשמונה השנים האחרונות והמשבר הכלכלי העולמי הביאו את התעשייה בדרום, שהיא המנוע הכלכלי המרכזי למצב חרום. לצערי גם משרד האוצר שרוצה לחסוך בפיצויים וגם הבנקים שמעלים ריבית על האשראי לחברות בדרום, מערימים קשיים גדולים אף יותר ובכך פוגעים באופן ישיר באוכלוסיה".
בתוך כך, השדולה לקידום עסקים קטנים ובינוניים בכנסת, עיריית אשקלון, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים וכ-250 בעלי העסקים מאשקלון והסביבה התכנסו אמש באשקלון על מנת לדון במרכיבי תוכנית חירום כלכלית לעסקים בדרום. בכנס גובשו צעדים כלכליים להצלת העסקים בדרום ובהם הרחבת המסלולים לפיצויי מיידי של בעלי העסקים, הנחות בארנונה, סבסוד והגדלת ערבויות המדינה בהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, עידוד תיירות פנים ועריכת אירועים בדרום.
לדברי ח"כ סטס מיסז'ניקוב, יו"ר שדולת הכנסת לקידום העסקים הקטנים והבינוניים שיזם את הכנס, "תוכנית הסיוע הנוכחית של האוצר הינה צעד יחצני בלבד שמנותק לחלוטין מהמציאות ולא רלבנטית לגבי 95% מהעסקים שזקוקים לסיוע ממשי ומיידי". לדבריו, "מעבר לפיצוי לבעלי העסקים מהדרום יש צורך בפיצוי חיילי מילואים שהפסידו כספים שכתוצאה מהלחימה. מהירות התגובה היא שם המשחק".
נשיא לה"ב, עו"ד יהודה טלמון, אמר כי "עבור אלפי עסקים קטנים ובינוניים בכלל ובדרום בפרט, ההישרדות זו לא תוכנית ריאליטי בטלוויזיה אלא המציאות היומיומית. אני לא מאוד אופטימי, אנו נמצאים ערב הבחירות, כאשר הכנסת לא מתפקדת והממשלה משותקת. גם במלחמת הלבנון השנייה ניסחנו תוכנית לפיצויים וגיבשו תוכנית חירום לעסקים, אולם כעת אין מנוף פוליטי לייצר לחץ ממשי על הממשלה. לשכת התיאום על הארגונים הכלכליים יזמה הליך משפטי לתיקון חישוב עדכון שער הארנונה שצריך לעמוד על 2.2% לכל היותר ולא 4.6% כפי שקורה בפועל. האוצר אינו מבין שפה אחרת זולת כוח, על בעלי עסקים המקומיים לייצר את הלחץ הציבורי והפוליטי על ראשי האוצר במלוא החריפות".