זנב לאריות, ראש לשועלים: ישראל נמצאת במקום ה-30 מתוך 178 מדינות שנבחנו על ידי מדד תפיסת השחיתות העולמי עם 6.1 נקודות, ממש כמו בשנה שעברה.
את הרשימה פותחת דנמרק עם 9.3 נקודות, אחריה ניו זילנד, סינגפור, פינלנד, שוודיה, קנדה, הולנד, אוסטרליה, שוויץ ועוד. ארצות הברית נמצאת במקום ה-22 עם 7.1 נקודות.
מתחת לישראל נמצאות השנה מדינות רבות, אך בחינה של המזרח התיכון באופן ספציפי מגלה כי שכנותיה של ישראל קיבלו ציונים נמוכים יותר. לדוגמא, ירדן קיבלה את הציון 4.7 ודורגה במקום ה-50, מצרים קיבלה את הציון 3.1 ודורגה במקום ה-98 ואילו סוריה קיבלה את הציון 2.5 ודורגה במקום ה-127.
מבין 33 המדינות המדורגות ב-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ממוקמת ישראל במקום ה-22. מתחתיה ניתן למצוא, בין היתר, את פולין (5.3), הונגריה (4.7), טורקיה (4.4), איטליה (3.9) וגם את יוון (3.5). בנתונים גם ניתן לראות כי בסך הכול, כ-75% מכלל המדינות שבמדד קיבלו ציון נמוך מ-5, עובדה המעידה כי השחיתות עודנה בעיה חמורה ברמה הכלל-עולמית.
איך מודדים שחיתות?
כאשר בודקים את הציון של ישראל מאז 1997, ניתן לראות כי בשנים האחרונות אמנם נשאר מדד השחיתות יציב, אך באופן כללי חלה הידרדרות. ב-1997, לשם השוואה, היה הציון 7.97, ומאז ירד בהדרגה פרט לעלייה אחת ב-2001.
גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל שפרסמה את הנתונים, אמרה כי "ניתן לראות כי ישראל שמרה על יציבות בשנתיים האחרונות. למרות זאת, עלינו לזכור כי המאבק בשחיתות הוא מאבק יומיומי. על הממשלה לשלב וליישם מדיניות נגד שחיתות בכל רבדי פעילותה".
איך מודדים שחיתות? מדד תפיסת השחיתות העולמי מדרג מדינות במונחים של מידת השחיתות הנתפסת במגזר הציבורי שלהן, כאשר שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של כוח למטרת רווח אישי". המדד מתבסס על שילוב של נתונים הקשורים לשחיתות הנאספים ממומחים ומאנשי עסקים על ידי מגוון רחב של מוסדות מוכרים ובלתי תלויים.