"הייתה לי זכות". פישר (צילום: אימג'בנק - gettyimages)
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר | צילום: אימג'בנק - gettyimages

בנק ישראל מציע לראשונה לממשלה להעלות מסים בשוק הנדל"ן, במטרה לרסן את הביקושים לדירות ולעצור את עליות המחירים - כך עולה מהפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה שפורסמו היום.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"קצב עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה", נכתב בפרוטוקולים. "לא ניתן לזהות סימנים להתמתנות הפעילות בשוק הדירות על סמך הנתונים העדכניים, הגם שאלה טרם הושפעו בצורה מלאה מהצעד האחרון של המפקח על הבנקים הדורש מהבנקים הגדלת כריות ההון בגין משכנתאות".

מחירי הדירות זינקו ב-1.7% בחודש ינואר - העלייה החדה ביותר מאז יוני 2010. על פי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ינואר היה החודש השביעי ברציפות של עליות מחירים בשיעור מצטבר של 6.8%. מחירי הדירות עלו ב-8.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר והשלימו זינוק של 77.4% מתחילת גל העליות הגדול שהחל במאי 2007.

בשל כך, חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הדגישו כי המדיניות המוניטרית "מוגבלת ביכולתה להשפיע לבדה על שוק זה דרך השפעתה על הביקוש לדירות". במילים אחרות, בנק ישראל מודה כי הגבלות המשכנתא לא יצליחו לבדן לרסן את הביקושים ולעצור את המחירים.

"פגיעה נוספת במעמד הביניים"

לפיכך, בבנק ממליצים לממשלה להטיל מסים בשוק הנדל"ן: "הממשלה החדשה תידרש לנקוט במקביל צעדים פיסקאליים להרחבת ההיצע (זירוז הליכי התכנון והגברת שיווק הקרקעות בעיקר באזורי הביקוש) ואולי גם לריסון הביקוש (כגון צעדי מיסוי)". בבנק לא מפרטים אילו מסים ניתן להטיל, אך בין האפשרויות העומדות על הפרק ניתן למנות הגדלת מס רכישה, מס שבח, מס על השכרת דירות ועוד.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, תקף היום את בנק ישראל ואמר: "המלצות בנק ישראל בנושא שוק הדיור ממחישות שוב עד כמה הבנק אינו מחובר למציאות הנדל"נית במדינת ישראל. העלאת המיסוי על שוק הדיור מעבר לעובדה שתביא להעמקת ההאטה הכלכלית עד כדי מיתון של ממש במשק, תביא בהכרח לפגיעה נוספת במעמד הביניים ובאפשרות של זוגות צעירים לרכוש דירה. מיסוי, ככל שיוטל, על מוצר בסיסי המצוי במחסור לא ירפה את הביקוש למוצר".

עוד קוראים בבנק לממשלה להעלות מסים ולקצץ בתקציב על מנת להתמודד עם הגירעון: "הממשלה החדשה תידרש לנקוט בקיצוץ משמעותי בהוצאותיה ביחס להתחייבויות הממשלה העודפות (בסך כ-13 מיליארד שקל בשנת 2013) וכן להעלות מיסים. גם אם ייושם הקיצוץ הנ"ל, לא תהיה המדיניות הפיסקאלית מרסנת שכן מגולמת בה עלייה ריאלית של כ-4.5% בהוצאה ביחס לתקציב 2012".