התנפץ חלום שי אגסי: החברה לישראל, בעלת השליטה ב"בטר פלייס", דיווחה הבוקר לבורסה כי תפסיק את הזרמת הכספים למיזם המכונית החשמלית. משמעות ההחלטה כי החברה תלך לפירוק ותיסגר מיידית, מכיוון שנכון להיום, יש לחברה כסף רק כדי לשרוד שבועות בודדים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"דירקטוריון החברה החליט הבוקר לא להשתתף בסבב השקעה שהציעה בטר פלייס למשקיעים, כפי שנמסר לחברה, מכיוון שלא נמצאו משקיעים הנכונים להשתתף בסכום משמעותי בסבב השקעה נוסף", נכתב בהודעת החברה לבורסה.

לחברה 500 עובדים בעולם, 400 מהם בישראל - כולם צפויים להיות מפוטרים. כאלף מכוניות של "בטר פלייס" נמסרו עד כה בארץ, ועדיין לא ברור האם יהיה פיצוי ללקוחות שהמכוניות שלהם לא יוכלו להמשיך לפעול.

אריק זאבי במכונית החשמלית, ארכיון (צילום: חדשות 2)
אריק זאבי במכונית החשמלית, ארכיון | צילום: חדשות 2

"הכל היה עניין של גודל"

המיזם הפסיד מאז הקמתו ב-2007 ועד לסוף 2012 - 812 מיליון דולר. רק השנה הפסידה "בטר פלייס" 454 מיליון דולר והערת "עסק חי" נרשמה בדוחות החברה.

אתמול התפרסם דיווח ב-CNN לפיו "בטר-פלייס" תגיש בימים הקרובים בקשה לפשיטת רגל. "הכול היה עניין של גודל, והחברה פשוט לא בנתה את זה בצורה מספיק מהירה או מספיק טובה", אמר גורם המקורב לחברה.

החברה התחילה לבנות תחנות להחלפת סוללות במקום תחנות טעינה. "בטר פלייס" בנתה על כך שמחיר הדלק בעולם ימשיך לעלות, ושמכירות כלי הרכב "המסורתיים" נמצאים בירידה.

התחנות ימשיכו לפעול? (צילום: חדשות 2)
תחנות הטעינה הוחלפו | צילום: חדשות 2

עם זאת, למרות שתוך 18 חודשים מאז הקמתה הגיע מחיר חבית נפט ל-125 דולר, ויצרנית כלי הרכב הגדולה ביותר בעולם ג'נרל מוטורס הגישה בקשה לפשיטת רגל ב-2008, חברת "בטר פלייס" לא הצליחה לנצל זאת.

"החברה לא העריכה כראוי את העלויות"

בראיין דומיין, מי שסיקר בעבר את החברה עבור CNN, טען כי יש שתי סיבות מרכזיות לכישלון המיזם של מכונית החשמלית של "בטר פלייס". הסיבה הראשונה לדעתו הינה שהחברה לא העריכה כראוי את עלויות ומשך הזמן להקמת תחנות החלפת הסוללות. הסיבה השנייה הינה העובדה שהחברה החליטה ללכת על מודל של החלפת סוללות במקום סוללה קבועה כפי שעושות יצרניות מכוניות חשמליות אחרות כמו טסלה.

לאחרונה העריכו גורמים בשוק ההון כי "בטר פלייס" זקוקה לעוד ארבע שנים לפחות, והשקעות של עוד חצי מיליארד דולר כדי להגיע לאיזון תפעולי. תחשיב זה מתבסס על השקעה שנתית של כ-120 מיליון דולר במיזם, שעבר לאחרונה תוכנית התייעלות מקיפה שכללה פיטורים וסגירת פעילויות.

בהכנת הידיעה השתתף כתב גלובס