"בשנת 2011 צמח המשק הישראלי בקצב מהיר (4.7%), בהשוואה למדינות המפותחות. שיעור הגידול של התוצר לנפש היה גבוה מן הממוצע בעשורים האחרונים, ושיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי", כך נפתח דוח בנק ישראל לשנת 2011, שנה שהחלה בצמיחה מהירה, "אולם במהלכה הואט קצב הצמיחה בהשפעת ההאטה בעולם, ובלטה ההאטה ביצוא ובצריכה הפרטית".
בדוח מציינים גם את אחד השינויים המעניינים שחלו בהרכב התוצר והצמיחה: גידול מהיר בהשקעות שלווה בירידה באבטלה, ירידה ביצוא (כתוצאה מהמשבר בארה"ב ובעיקר באירופה) וירידה בצריכה הפרטית.
לפי הדוח, קצב הצמיחה החל להתמתן לקראת סוף המחצית הראשונה של 2011, בעקבות התגברות הפסימיות בעולם והשפעתה על שוק ההון והצריכה הפרטית, ובעקבות התמתנות הביקושים העולמיים. התפתחויות אלו התבטאו בהסטת הון אל מדינות הנחשבות "מקלט בטוח" ובשינוי המגמות בשער החליפין הנומינלי והריאלי, מייסוף במחצית הראשונה לפיחות במחצית השנייה.
עוד עולה מהדוח, כי אחרי שבע שנים של עודף בחשבון השוטף, הוא התאזן בעקבות עלייה חדה בשיעור ההשקעה בתוצר וירידה קלה בשיעור החיסכון הפרטי, לצד תהליך החזרה של המגזר הציבורי לחיסכון שלילי בשלוש השנים האחרונות.
כבר לא חוששים מבועת נדל"ן
אחרי שני דוחות שבהם הביע בנק ישראל חשש מבועה בשוק הנדל"ן, כלכלני הבנק מחליפים דיסקט: "בהסתכלות ארוכת טווח, הגאות האחרונה במחיר הדירות אינה חריגה", קובע הדוח האחרון המגדיר את שנת 2011 "שנת מפנה" בשוק הדיור. אחרי 3 שנים של עליות חדות, המחירים נעצרו ואף ירדו לקראת סוף השנה.
כלכלני הבנק כותבים עוד כי "שוק הדיור מתקרר: תחילה ירד מספר העסקאות, ואחר כך ירדו גם המחירים". בדוח נכתב כי המחאה החברתית והצפי לירידת מחירים גרמה לשפל במספר העסקאות שאפיינו "מיתונים קודמים", ועם זאת, הוא מציין כי הסיבה העיקרית לירידה במחירי הדיור היתה העלאת הריבית הנומינלית ע"י בנק ישראל במחצית הראשונה של השנה.
לפי הדוח, נרשמה התמתנות במחירים גם בענפים אחרים: "התמתנות קצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית הייתה אחד הגורמים להאטת קצב עלייתם של המחירים", קובע הדוח ומוסיף כי גם המחאה החברתית גרמה להתמתנות במחירים, מאחר שהיא מיתנה את הביקושים. "המחאה המחישה כי כוחם של הצרכנים אינו מבוטל", נכתב בדוח, אך כלכלני הבנק מעריכים כי היא אפקטיבית יותר בשווקים ריכוזיים, כמו שוק החלב, ופחות בשווקים תחרותיים כמו שוק הדיור.
קצב עליית המחירים הסתכם ב-2011 ב-2.2% - אמצע טווח היעד של יציבות המחירים. דווקא המחירים בשוק הדירות להשכרה ומחירי האנרגיה היו התורמים העיקריים לאינפלציה.
שנה פיסקלית מאתגרת במיוחד
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, צופה שנה פיסקלית מאתגרת במיוחד בעקבות המחאה החברתית. פישר טוען כי הוצאות הממשלה וההכנסות ממסים הצפויות בשנים הקרובות יקשו על צמצום הגירעון עד לרמות הקבועות בחוק, וכי ההשלכות התקציביות של המלצות טרכטנברג יחייבו לבצע קיצוצים.
לדבריו, השינויים שאושרו בתחום המסים וההוצאות "אינם מאוזנים תקציבית". הנגיד סבור כי יהיה צורך לקבל הכרעות כבר לקראת תקציב 2013, שגיבושו צפוי להתחיל בשבועות הקרובים, וזאת כדי למנוע את פריצת מסגרת התקציב. לפי הדוח, הגירעון ב-2012 צפוי לחרוג מהמתווה עקב ההאטה בצמיחה והפחתות המס ולעמוד על 3.2% מהתמ"ג, אם לא תהיה פריצה תקציבית.
לאור האתגרים, טוענים כלכלני בנק ישראל, תיאלץ הממשלה לשקול העלאת מסים "ולחזור לנטל המס בשנים 2007-2006, רמה דומה של מרבית המדינות המפותחות". עם זאת, מציינים בבנק גם השנה כי נטל המס העקיף (מע"מ, מס על דלק ועוד) בישראל כבד לעומת מדינות ה-OECD, יותר מ-50% מההכנסות ממסים. מס עקיף פוגע אמנם פחות בצמיחה, אך הוא מגדיל את הפערים החברתיים.
בדוח צוין כי הפריצה התקציבית נובעת בחלקה מכך שתקציב הביטחון לא קוצץ לבסוף בהתאם להמלצות טרכטנברג. "גם השנה חזר על עצמו התהליך שבו תקציב הביטחון המקורי נקבע ברמה נמוכה במיליארדי שקלים מהסכום שהוצא בסופו של דבר", נכתב בדוח. "גם התקציב ל-2012 כבר הוגדל במידה ניכרת מעבר לתקציב המקורי, ברמה של כ-3.6 מיליארד שקל".
לחץ בעקבות תקציב הביטחון
בנק ישראל בדק ומצא כי אף שתקציבי הביטחון המקוריים היו נמוכים מאלו שנקבעו לפי מתווה ברודט, לאורך השנה הם הוגדלו ובשנים 2012-2008 קיבלה מערכת הביטחון כ-3.9 מיליארד שקל מעבר למתווה ברודט. "בעתיד הקרוב יהיה צורך להתמודד עם לחצים תקציביים בעקבות צרכים ביטחוניים", כותב הנגיד.
בהקשר של טרכטנברג, כלכלני הבנק מטילים ביקורת קשה על אחד מהמהלכים המרכזיים שנועדו לסייע למשפחות צעירות עם ילדים: הטבות המס. לפי בדיקת בנק ישראל, הטבות אלו שמוענקות לאבות של ילדים עד גיל 3, אינן אפקטיביות עבור שליש שלם של אוכלוסיית היעד. יתרה מזו, מדובר על השליש החלש ביותר שלא מגיע לסף המס ומסייע רק חלקית לעוד כ-20% מהמשפחות.
בבנק ישראל ממליצים להרחיב את מס הכנסה שלילי ואת נקודות הזיכוי לרמה המקובלת במדינות ה-OECD. כך, הם סבורים, ניתן להפחית את העוני בקרב משפחות עובדיות בכ-13%.
סכנת הידבקות במשבר החוב
לפי הדוח, הגירעון בתקציב הממשלה ב-2011 היה גבוה רק במעט מזה שתוכנן (3.4% תמ"ג), אך רמתו אינה מאפשרת הפחתה משמעותית נוספת ביחס החוב-תוצר, לפחות לא בשיעורים שהיו בשנים 2007-2003, כאשר תשלומי החוב היו גבוהים לעומת המדינות המפותחות. לפי בנק ישראל, משבר החוב באירופה רק "מדגיש את החשיבות של המשך הקטנת החוב והכרעה בסדרי העדיפויות".
לפי הדוח, סכנת ההידבקות במשבר החוב עדיין לא חלפה מעל ראשה של ישראל, ואירועים גיאו-פוליטיים כגון האביב הערבי והמשבר עם איראן "עלולים להחליש את מעמדה היחסי של ישראל ולגרום לצמצום ההשקעות בה".
בדוח בנק ישראל מותח ביקורת על התקציב הדו-שנתי שהוביל שר האוצר, יובל שטייניץ, וטוען כי הוא חסר יכולת חיזוי של משתנים כלכליים. בבנק רומזים כי יתנגדו לפרקטיקה הזאת בעתיד.
בנק ישראל בדק ומצא כי אף שתקציבי הביטחון המקוריים היו נמוכים מאלו שנקבעו לפי מתווה ברודט, לאורך השנה הם הוגדלו ובשנים 2012-2008 קיבלה מערכת הביטחון כ-3.9 מיליארד שקל מעבר למתווה שהוסכם.