החקירה נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר נמצאת בעיצומה, וכעת מתבררות הטענות שהגיעו לידי המשטרה - אותן טענות שככל הנראה הובילו את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לדרוש את הדחתו של דנקנר מהנהלת בנק הפועלים לפני כשנה.

חלק גדול מהמידע שהגיע לידי החוקרים, הגיע אליהם באמצעות גורמים במערכת הכלכלית. המידע נבדק בזמנו, ועל בסיסו הוחלט כביכול להדיח את דנקנר. הראיות אינן מעידות בהכרח על עניינים פליליים, אבל הם בהחלט מעלים סימני שאלה סביב התנהלותו של האיש שעמד בראש אחד הבנקים הגדולים במדינה.

בין היתר נבדקת הטענה שדנקנר סידר לעצמו באחד בינואר 2008, מקדמת שכר מבנק הפועלים בסך מיליון ו-300 אלף שקלים, כאשר הוא פונה ישירות לממונה על משאבי אנוש ודורש לקבל אישור לתשלום בתוך יום. זאת, מבלי שניתנו לכך כל האישורים המתחייבים.

החשד: התערב אישית במתן אשראי למקורביו

טענה נוספת שעלתה נגד דנקנר היא שניצל את מעמדו כדי לקבל מהבנק מסגרת אשראי נוספת בסך 12 מיליון שקלים, מבלי שנעשו כל הבדיקות המתחייבות לאשראי בסדר גודל כזה. החשד הוא שדנקנר, שכיהן באותו זמן כיו"ר הבנק, לא דיווח על ההלוואה, לא העמיד לה ביטחונות כמתבקש, למרות שלא עמד בדרישות שהיו מוצבות לכל לווה אחר.

אחת הטענות שעולות בהקשר הזה היא שכאשר דנקנר ביקש את אותה הלוואה, הוא הציג הצהרת עושר כוזבת לכאורה, שממנה עלה שאחזקותיו בחברה המשפחתית גבוהות בעשרות אחוזים משהיו בפועל. במילים אחרות: יו"ר הבנק קיבל הלוואת עתק מהבנק שבראשו עמד, על סמך מידע מוטעה לכאורה.

לידי החוקרים הגיע גם מידע שלפיו דנקנר התערב אישית בבקשות אשראי של שלקוחות, אשר חלקם על פי החשד היו בקשרי חברות עמו. הטענות האלה מקשרות אנשים מפורסמים שהיו בקשר עמו, אבל חשוב להדגיש שהמידע הוא בגדר טענות בלבד ועדיין לא ברור האם יש מאחוריהן בסיס כדי להוכיח עבירה פלילית.

מצדו של דני דנקנר נמסר בתגובה כי "מטעמים מובנים, אין בכוונתי להתייחס בשלב זה לפרסומים שונים בנושא. אני קורא לכבד את החקירה ולאפשר לבצעה ללא כל התערבות. יש לי אמון מלא ברשויות, ואני משתף עמן פעולה באופן מלא. כולי תקווה כי העניין יובהר עד תום ויבוא על סיומו בהקדם האפשרי".