אחת הסיבות העיקריות לפערי השכר בין נשים לגברים הוא סוגיית הטיפול בילדים. כ-30% מהנשים עובדות במשרה חלקית לעומת כ-13% מהגברים בלבד. 18% מהנשים הסבירו כי הטיפול בילדים הוא הסיבה לעבודה בהיקף מצומצם, לעומת 1% בלבד מהגברים העובדים בהיקף זהה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כבר לפני יותר מחמש שנים שונתה שמה של "משרת אם" ל-"משרת הורה" – אולם השינוי נותר כמעט לחלוטין סמנטי. במשרדי ממשלה אכן חל זינוק מרשים בכמות הגברים המנצלים את האפשרות לעבודה במשרת הורה: מ-487 ב-2015 ל-1,015 ב-2018. עם זאת, מספרם עדיין קטן דרמטית מזה של הנשים העובדות בהיקף זה: 6,918.
באופן טבעי, היקף ההעסקה המצומצם יותר של הנשים מוביל לכך שהן גם מרוויחות פחות מגברים. איך ניתן לפתור את הבעיה ולסייע בצמצום הפערים? באמצעות איזון רב יותר בין העבודה לחיי המשפחה: התאמת יום הלימודים ליום העבודה, התאמה בין מספר ימי החופשה של ההורים לאלה של הילדים והוזלת מחירי החינוך לגיל הרך. כך הנשים – שעדיין מהוות המטפלות העיקריות בילדים במקרים רבים – יוכלו להרשות לעצמן להמשיך לעבוד במשרה מלאה ולמקסם את יכולת ההשתכרות שלהן.
"הבעיה של הורים עובדים בישראל היא לא בעיה פרטית של כל אחד מאיתנו – היא בעיה מערכתית, ולכן גם הפתרון צריך להיות מערכתי", אומרת יערה מן, מנהלת תחום תעסוקה בשדולת הנשים. "המדינה היא זאת שיכולה ליצור התאמה טובה יותר בין שוק העבודה לבין מערכת החינוך, היא זאת שיכולה לפתור את המצוקה של הורים עובדים ואנחנו יכולים וצריכים לדרוש את זה ממנה".