לאחר מגעים מרתוניים אל תוך השעות הקטנות של הלילה, נמנעה השביתה הכללית במשק: בשעות האחרונות נועדו נציגי ההסתדרות ומשרד האוצר בבית הדין הארצי לעבודה, שם סוכם על תוספות שכר דיפרנציאליות למשך שלוש שנים, ופיצוי על שחיקת שכר מהשנתיים האחרונות. מדובר בהסכם הבנות והשיחות יימשכו במטרה לחתום על הסכם סופי בתוך 10 ימים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי ההסכם, יזכו כ-450 אלף עובדים במגזר הציבורי לתוספת שכר. חצי מעלות ההסכם תתורגם לתוספת שכר ישירה. החצי האחר של תוספת השכר יינתן באופן דיפרנציאלי, לעובדים בעלי שכר נמוך. בסך הכל, מדובר בתוספת של 7.5% לשכר הכללי עבור העובדים הזכאים לכך.
בנוסף, יינתן מענק חד פעמי בסך של 2,000 שקלים בשני תשלומים, שיחולקו באופן פרטני במקומות העבודה. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, מסכימה ההסתדרות לראשונה ליישם את העיקרון של תוספת שכר דיפרנציאלית.
"ההסכם משנה את כללי המשחק"
שר האוצר, משה כחלון, נשמע מרוצה: "ההסכם הזה משנה את כללי המשחק ואומר באופן ברור - מה שהיה הוא לא מה שיהיה". השר הוסיף ושיבח את העובדים מקבלי השכר הגבוה. "הם הראו סולידריות חברתית ואמרו באופן מפורש שהם מוכנים לוותר עבור מקבלי השכר הנמוך".
"ההסכם הזה הוא לא פחות מהיסטורי. לאחר שנים של הסכמים שהרחיבו את הפערים בין מקבלי השכר הגבוה למקבלי השכר הנמוך במגזר הציבורי, אנחנו מביאים היום בשורה של ממש", טען כחלון.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בירך גם הוא על הסיכום: "הוכחנו שבהידברות אמיתית ניתן לבצע מהלכים שטרם נראו כאן בהיקפם ומשמעותם. לראשונה הפכו הסכמי השכר לכלי אפקטיבי לצמצום פערים לבעלי שכר נמוך במגזר הציבורי. אני חושב שהתקדים הזה מקבע נורמות במשק".
"לא ילמדו אותנו לטפל בחלשים"
אתמול בשעות הערב נפגשו יו"ר ההסתדרות אבי ניסקורן ושר האוצר משה כחלון, יחד עם נציגים נוספים של ההסתדרות ומשרד האוצר. באותה עת העריך נציג ההסתדרות אבי אדרי, כי "אנחנו קרובים לסגור הסכם". לדבריו, "אם תהיה שביתה היא באמת תהיה מיותרת, והיא תהיה באשמת המדינה או משרד האוצר". גם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שידר אופטימיות, ואמר כי הוא "מקווה שלקראת סוף הערב נגיע לסיכום, ושלמקבלי המשכורת הנמוכה תהיה בשורה".
עם זאת, אדרי לא חסך ביקורת ממשרד האוצר: "מנסים להאשים אותנו בכך שאנחנו לא חברתיים מספיק. אין מי שדואג לעובדים החלשים יותר מההסתדרות, ראה העיסוק שלנו בנושא שכר המינימום או עובדי הקבלן. גם כאן אנחנו דואגים לחלשים".
עוד הוסיף אדרי כי "אנחנו מתעסקים בציבור ש-95% מרוויח בין 6,000-8,000 שקלים ברוטו. אף אחד לא יכול ללמד אותנו איך לטפל באוכלוסיות חלשות, בטח לא האוצר", הדגיש. לדבריו, "בנמלים, למשל, מוכנים לצאת מההסכם כי הם יודעים לדאוג לעצמם. אנחנו דואגים לאוכלוסיות החלשות, ומצפים מהאוצר למצוא פתרון עוד היום כדי למנוע פגיעה בחלשים".
במשרד האוצר לא נשארו חייבים לדברים האלו. "ההסתדרות התחילה ללכת כברת דרך אלינו ובפעם הראשונה להסכים להסכם דיפרנציאלי, אבל זה עדיין מעט מדי", האשים באב"ד, "כשנותנים תוספת אחוזים לגופים שמרוויחים בהם פעמיים השכר הממוצע, ברור לכל אזרח שיודע לעשות חשבון פשוט שתוספת של 11% למי שמרוויח 20-25 אלף שקלים בחודש זה לא כמו תוספת של 11% למי שמרוויח 4,000 שקלים בחודש. זה מגדיל את הפערים".