הצצה לתלוש המשכורת של עורכי דין: זה אחד המקצועות הנפוצים ביותר בישראל, זה שרבים מבקשים לעסוק בו - אבל פחות מבעבר: עריכת דין. במדינה יש כיום למעלה מ-80 אלף כאלה, והשאלה היא - כמה הם בעצם מרוויחים? בסדרת כתבות חדשה של החדשות online ואתר AllJobs, נספק מדי שבוע הצצה לתלוש שכר של עובד במקצוע אחר, ולנתונים שמצביעים על פערים בין המינים ובין הפריפריה למרכז. פרק 2: עורכי דין

הפרק הראשון בסדרה - פותחים תלושים: כמה מרוויחים מהנדסי תוכנה?

 מנתוני מיזם "כמה אתם שווים" - מתחם השכר של AllJobs, בו השתתפו כבר למעלה מ-270 אלף גולשים, עולה כי השכר הממוצע (ברוטו) לתפקיד עורכת או עורך דין, עומד על כ-11,320 שקלים בחודש. עורך דין גבר מרוויח בממוצע 12,240 שקלים ולעומתו, מרוויחה בממוצע עורכת דין אישה 10,680 שקלים (כ-15% פחות מגבר).

גם אזור העבודה משפיע על השכר: אם אתם עורכי דין באזור המרכז - תרוויחו את הסכום הגבוה ביותר בהשוואה לעורכי דין באזורים אחרים בארץ: 12,070 שקלים. באזור השרון תשתכרו 10,840 שקלים בחודש, באזור ירושלים 10,360 שקלים, בשפלה 10,240 שקלים ובצפון - 9,860 שקלים בחודש. עורך דין באזור הדרום מרוויח הכי מעט: 9,230 שקלים בחודש בממוצע.

וזה מה שתרוויחו ככל שתצברו ותק: בשנה הראשונה בתפקיד, השכר הממוצע יעמוד על כ-8,800 שקלים, בשנתיים עד ארבע השנים הראשונות, הסכום יעלה לכ-10,400 שקלים. בין 5 ל-8 שנים של עיסוק בעריכת דין יניב 13,070 שקלים בחודש - ולעומת זאת, ותק של 9 שנים ויותר משמעותו שכר של 15,780 שקלים בממוצע בחודש ומעלה.

הרבה עורכי דין מועסקים, פחות ביקוש להפוך לעורכי דין

ולמרות היוקרה של התפקיד, בעשור האחרון קיימת ירידה בביקוש ללימודי עריכת דין. "בשל הצפת השוק בעורכי דין, נדמה שמחפשי העבודה הפנימו את הקושי ונוהרים פחות לכיוון התעסוקתי הזה", מדגישה עינב בוימפלד, מנהלת תוכן ומחקר ב-AllJobs, ומספרת כי "יש ירידה קלה במספר המועמדים שמתחרים על כל משרה בתחום".

אם בשנת 2016 היו 10,594 משרות בתפקיד הזה, אז בשנת 2017 המספר ירד קלות ל-10,553. בשנת 2014 התמודדו 36 איש על כל משרת עורך דין פנויה, ומאז חלה ירידה מתמדת בביקוש למקצוע: ב-2015 מספר המועמדים על כל משרת עורך דין צנח ל-30, ב-2016 הוא כבר עמד על 28 ובשנה שעברה עלה קלות ל-29 מועמדים על כל משרה.

איך יפסקו השופטים?
פחות מבקשים לעסוק בעריכת דין | צילום: ariadna de raadt, Shutterstock

"כתוצאה מהירידה היחסית בביקוש למקצוע הזה, מכללות פרטיות מציעות כיום לימודי משפטים במסלולים גמישים ובדרישות גבוהות פחות מבעבר", מוסיפה בוימפלד. "ייתכן שסיבה נוספת לירידה בביקוש היא שנת הסטאז', שבמהלכה עורכי הדין בישראל נדרשים להתמחות במשרדי עורכי דין לשם למידת התחום, תמורת שכר נמוך". בסיום שנת ההתמחות, יש לעבור את בחינת לשכת עורכי הדין - בחינה שנחשבת לקשה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו