ה- FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, החליטה לנקוט צעד בדיון הציבורי העז המתרחש בארה"ב בעניין מחירי התרופות. הרשות פרסמה רשימה של חברות אשר חוסמות תחרות באופן חוקי, אך מוגזם, לדעת ראש הרשות ד"ר סקוט גוטליב. לפני שלושה ימים פרסמה הרשות רשימה של 40 חברות אשר לדעתה "משחקות עם המערכת" (Gaming the System) כדי למנוע תחרות במחירי התרופות. כרגע אין משמעות חוקית לרשימה, למעט דעת קהל. לכן היא כונתה בתקשורת האמריקנית "רשימת שיימינג".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
פרסום הרשימה הוא לכאורה אירוע משמח עבור חברות גנריקה, כמו טבע הישראלית, שכן אם הרשימה אכן תוביל לעידוד התחרות בתרופות הגנריות, זה אמור לתרום לחברה שזהו מוקד פעילותה. אלא שהסיפור הוא מורכב יותר, במיוחד במקרה של טבע - אשר בעצמה מופיעה ברשימה. טבע מוזכרת ברשימה כמי שביצעה מהלכים לא כשרים לחסום ייצור של תרופותיה - ולא של הקופקסון כפי שאולי ניתן לחשוב, אלא דווקא של מוצר של טבע שהוא בעצמו גנרי, תרופה לאקנה בשם Claravis.
ברשימה מופיעות כל החברות אשר התבקשו להעביר מידע על מוצר שהן משווקות, כדי שחברה גנרית תוכל לחקותו על פי חוק והתמהמהו בהעברת המידע או חומר הגלם, ברמה שהובילה את החברה הגנרית שרצתה להיכנס לשוק להתלונן על כך ל- FDA. טבע נמצאת ברשימה בין רבות וטובות, כמעט כל החברות הגדולות, כאשר חלקן נקטו במדיניות הזו לגבי יותר מתרופה אחת. בעניין ה-Claravis התקבלו ארבע שאילתות לאחר שחומר הגלם לא סופק, בעוד עבור חלק מן המוצרים האחרים מדובר בעשר שאילתות ויותר. מיילן, המתחרה המרה של טבע, נמצאת בטבלה גם היא עם תרופה אחת.
ב-FDA הסבירו: "חוק האטש-ווקסמן (החוק המקנה תוקף פטנטי ייחודי לתרופות והגנות ייחודיות נוספות) יצר מערכת אשר מאזנת בין עידוד חדשנות רפואית לבין עידוד תחרות חופשית בעתה. עם זאת, חברות המקור נקטו לפעמים בטקטיקות 'משחק' לשם עיכוב תחרות גנרית, ודוגמא אחת לכך היא כאשר המתחרה הגנרית אינה מצליחה לקנות מחברת המקור דוגמאות של מוצר מקור אשר דרושות לה לשם הגשת הבקשה. מהלך כזה מצד חברת תרופת המקור מעכב את הבקשה הגנרית ומונע מהחולים גישה לתרופה. במסגרת 'רשימת השיימינג' נספרו מספר התלונות שקיבלה ה-FDA מחברות מתחרות פוטנציאלית, לגבי הקושי לרכוש מחברת המקור את התרופה".
האינטרסים של טבע לגבי עידוד תחום הגנריקה הם היום מעורבים. מחד, רוב הכנסותיה הם ממוצרים גנריים. מנגד, רוב רווחיה בשנים האחרונות ובתכנית העתידית שלה, אמורים להגיע ממוצרי מקור. בינתיים, טבע איבדה את מוצר המקור המוביל שלה, קופקסון, והיא גם חווה עיכובים באישור מוצר המקור המבטיח ביותר בקנה שלה, Fremanezumab לטיפול במיגרנה. כך, שברגע המסוים הזה, ייתכן ששיימינג לחברות שאינן משתפות פעולה עם גנריקה עובד דווקא לטובתה.