שכירים מרוויחים פחות (צילום: פלאש 90 נתי שוחט)
שכירים מרוויחים פחות | צילום: פלאש 90 נתי שוחט

דוח של מרכז אדווה שמתפרסם היום (ראשון) חושף את מצבם הקשה של השכירים בישראל: מהדוח עולה כי הפערים בין מנהלים לעובדים הולכים וגדלים, וכי עובדים פשוטים, חסרי השכלה אקדמית, המשתייכים לקבוצות חלשות כמו נשים, ערבים ועולים לא מצליחים להיחלץ מהעוני - למרות שהם עובדים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

בעשורים האחרונים מצטמצם בעקביות חלקם של העובדים, שכירים ועצמאים כאחד, בעוגת ההכנסה הלאומית: בשנת 2016 הוא עמד על 56% - השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%. בה בעת, חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית גדל מ-15% ב-2003 ל-19% בשנת 2016.

"הרווח שגורפים המעסיקים כיום עלול להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים, יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח", אומרים במרכז אדווה לשוויון וצדק חברתי.

עבודה לא מחלצת מעוני (צילום: חדשות 2)
עבודה לא מחלצת מעוני | צילום: חדשות 2

ב-2015, 29.4% מכלל השכירים במשק קיבלו שכר המוגדר על ידי ה-OECD כנמוך: שני שלישים מן ההכנסה החציונית במשק. חלקם של כלל מקבלי השכר הנמוך בעוגת ההכנסות של שכירים בישראל עמד באותה שנה על 7.3%.

"אין הבדל בין 12 שנות לימוד לתעודת בגרות"

מאפיין בולט של עובדים המשתכרים שכר נמוך הוא העדר השכלה אקדמית. עולה כי אין כמעט הבדל בין בעלי 12 שנות לימוד לבעלי תעודת בגרות  או תעודה על-תיכונית אחרת. בנוסף, עם מקבלי השכר הנמוך נמנו 37.1% מהנשים, 37.6% מן הערבים, ו-26.9% מן העולים ממדינות חבר העמים.

מנגד, שכבה דקה של מנהלים ובכירים משתכרת שכר גבוה מאד. ב-2016, התגמול השנתי הממוצע של כל חמשת המנהלים הבכירים בחברות הנסחרות במדד "תל אביב 100" עמד על 3.36 מיליון שקלים, או 281 אלף שקלים בחודש. הפערים בין המנהלים הבכירים ובין שאר העובדים הוסיפו להיות גבוהים ביותר. התגמול הממוצע של המנכ"לים היה גבוה פי 39 מן השכר הממוצע במשק בשנת 2016 (9,798 שקלים, עובדים ישראלים בלבד) ופי 79 משכר המינימום של אותה השנה (4,825 שקלים).

"חרף העלאת שכר המינימום בשנתיים האחרונות, ישראל עדיין מאופיינת בשיעור גבוה של עובדים עניים וכן בפערי שכר גדולים", מסבירה אתי קונור-אטיאס, רכזת מחקר במרכז אדוה ומחברת הדוח. "הכנסה המעמידה משפחה מתחת לקו העוני משמעה רמת חיים נמוכה אשר משליכה גם על דור הילדים. המשמעות היא שסיכוייהם של ילדים לעובדים עניים להיחלץ ממעגל העוני נמוכים".