11 מיליון המסמכים שנחשפו אתמול (ראשון) מפנמה גילו לציבור כיצד האנשים החזקים בעולם, כשנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא הבולט מביניהם, השתמשו השתמשו במדיניות המיסים המקלה במדינה כדי להרוויח סכומי עתק. במסמכים מופיעים שוב ושוב המושגים "מקלט מס" ו-"חברת קש" - אבל למה בעצם הכוונה? עורכת הדין יעל גרוסמן, מומחית בנושאי הלבנת הון, דיני ניירות ערך וצווארון לבן, עושה סדר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מה זה מקלט מס?
"מקלט מס" הוא כינוי למדינה שלא מחייבת בתשלום מס כלל או מחייבת בתשלום מס בשיעורים נמוכים. מבחינה חוקית, הפעלות במדינה עשוי להיות חוקי אך גם עשוי להיות לא חוקי - הכל תלוי בחוקים במדינה בה האדם הפועל מחוייב במס. לדוגמה, אדם מישראל שמייצר הכנסה שעליה הוא חייב במס בישראל אבל מסתיר אותה באיי הבתולה, שם הוא לא צריך לשלם מס, פועל באופן לא חוקי.
איך מקימים חברת קש ומה המשמעות?
"חברת קש", בדומה למונח "איש קש", היא חברה שמוקמת לרוב כדי לייצר מסווה לפעילות לא לגיטימית: כאשר מקימים את החברה רושמים אותה באופן כזה שהבעלות האמיתית תהיה מוסווית. את חברת הקש ניתן להקים בכל מקום בעולם.
האם הקמת חברת קש היא עבירה על החוק?
אם הבעלות בחברת קש מוסווית, זו יכולה להיות עבירה - אך לא בהכרח.
מי אמור לפקח על מקלטי המס הבינלאומי?
כל מדינה מחליטה כיצד לנהוג בנושא מיסוי ומדיניות בנקאית. בשנים האחרונות, יש לחץ בינלאומי מצד ה-OECD וה-FATF, ארגונים בינלאומיים, שדורשים מכל מדינות העולם שקיפות רבה יותר ובדיקה של כספים שמופקדים בבנקים. במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר מדינות מקבלות על עצמן את המגבלות האלה, וכמות המדינות שאינן מקבלות על עצמן את המגבלות הללו הולכת ומצטמצמת.
עורכת הדין גרוסמן עומדת בראש משרד עורכי הדין יעל גרוסמן שמתמחה בנושאי הלבנת הון, דיני ניירות ערך ועבירות צווארון לבן, וממחברות הספר "איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה". בנוסף היא מכהנת כיושבת ראש הוועדה לאיסור הלבנת הון במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין וכן כיועצת המשפטית של מועצת העיתונות.