שיאן השכר במגזר הציבורי לשנת 2016 הוא רופא מומחה בהסתדרות המדיצינית הדסה שמרוויח לא פחות מ-229,815 שקלים בחודש, כך עולה מדוח השכר של שירות המדינה שפורסם היום (רביעי). בין 200 המובילים את טבלת השכר נמצאים בעיקר אנשים העובדים במערכת הבריאות (קופות החולים, משרד הבריאות ובתי חולים), כשביניהם נמצא מנהל מדור בבנק ישראל עם שכר חודשי ברוטו של כ-119,000 שקלים, ונתב בנמל אשדוד עם 98,000 שקלים. עוד עולה כי 176 עובדים במגזר הציבורי מרוויחים יותר מ-100,000 שקלים.
לקריאת דוח שיאני השכר המלא לשנת 2016
בדוח אחר חושף משרד האוצר את דוחות הוצאות השכר, מהן עולה תמונה ברורה: בעוד השכר במשק עלה ריאלית ב-6% במשך עשור, בשירות המדינה הוא זינק ב-23% - כמעט פי ארבעה. הדוחות חושפים גם את הפערים בין עובדי ועובדות המדינה, שמהווים רוב מכלל העובדים אך התפקידים הבכירים והשכר הגבוה מוענק בעיקר לעמיתיהם הגברים.
וכמה מרוויחים קרוב לבית שלכם? בדקו את רמות השכר ברשות המקומית שלכם
אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר פרסם שלושה דוחות שונים שנוגעים לשכרם של עובדים שונים בכ-800 גופים - מעובדי הקבלן, שמשתכרים פחות מ-7,000 שקלים לבכירים שמועסקים בגופים ה"נדיבים" ביותר במגזר הציבורי. "השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע לעובד במשק ועולה בקצב גבוה מהשכר לעובד במשק", נכתב בדוח. באוצר ציינו כי הדוח לא מספק תמונה מלאה, מכיוון שיש הטבות לא מדידות כגון קביעות וביטחון תעסוקתי.
בשנת 2016 עמד השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה על 15,772 לחודש בעוד השכר הממוצע לשכיר במשק, על פי פרסומי הלמ"ס, עמד על כ-9,799. עוד נכתב בדוח כי "הנתונים מצביעים על גידול בהוצאות השכר בשנת 2016: השכר החודשי הממוצע ברוטו למשרה בגופים הציבוריים עלה ריאלית ב-%7.2 לעומת 2015. השכר הממוצע למשרה בשירות המדינה עלה ריאלית ב-3.48% בתוך שנה".
לקריאת הדוח המלא על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים ב-2016 - לחצו כאן
לקריאת הדוח על הוצאות השכר בשירות המדינה, בגופי הביטחון ובשב"ס ב-2016 לחצו כאן
לקריאת הדוח על הוצאות השכר הציבוריות לעובדי קבלן כוח-אדם ב-2016 לחצו כאן
פער עצום בין בכירים לעובדי קבלן
בראש הדירוג בשירות המדינה ניצבות חברות ממשלתיות עם שכר ממוצע של כ-22,913 שקלים ובמקום השני "גופים נתמכים", בהם השכר הממוצע עומד על 18,999 שקלים. גם בתאגידים משתכרים בממוצע יותר מ-18 אלף שקלים. באמצע הטבלה נמצאים איגודי הערים והרשויות המקומיות. בתחתית הטבלה נמצאות החברות העירוניות – 9,869 שקלים בממוצע – והמועצות הדתיות בהן השכר הממוצע הוא 8,564 שקלים, פחות מהשכר הממוצע במשק.
בדוח על השכר בשירות המדינה, גופי הביטחון והשב"ס נכתב כי "מרבית העובדים בגופים ממשלתיים מרוויחים שכר גבוה מהממוצע במשק". מנגד, הדוח על עובדי הקבלן חושף כי השכר הממוצע של 9,703 עובדי הקבלן עומד על 6,707 שקלים בגופים הציבוריים ו-5,929 במשרדי הממשלה.
שיאני העסקת עובדי הקבלן היו דואר ישראל, רשות העתיקות והתעשייה הצבאית (תעש): רוב עובדי קבלן כוח האדם משתכרים עד 6,000 לחודש ומועסקים במשרות חלקיות: "מרבית עובדי הקבלן מועסקים במשרות הדורשות מיומנויות נמוכות ואינם מחליפים עובדים בעלי מיומנות גבוהה", ציינו באוצר.
עשרת הגופים שהשכר הממוצע למשרה בהם ב-2016 היה הגבוה ביותר - בין 25 ל-30 אלף שקלים - הם נמל חיפה, נמל אשדוד, נמלי ישראל, חברת החשמל, הרשות לניירות ערך, בנק ישראל, מפעל הפיס, "דירה להשכיר", אלתא ורפאל. השכר הגבוה ביותר בנמל חיפה הוא לנתב (85,500) וכך גם באשדוד (98,254), בעוד בבנק ישראל השכר הגבוה ביותר מוענק למנהל מדור בכיר, שמקבל צ'ק על סך 118,922 שקלים בחודש.
הפערים המגדריים הקטנים ביותר - במועצות הדתיות
בחישוב לפי מקצועות, הרופאים מובילים עם יותר מ-38 אלף שקלים לחודש ב-2016, וגם עובדי המחקר משתכרים יותר מ-34 אלף שקלים בחודש. בנוסף, הסגל האקדמי הבכיר משתכר בממוצע קרוב ל-30 אלף שקלים. בתחתית הרשימה נמצאים סטודנטים העובדים לפי שעות (פחות מעשרת אלפים שקלים), וגם עובדי החינוך המשלים ורבני השכונות מרוויחים כ-11 אלף שקלים או פחות מכך. הדוח גם מתריע על כך שהפריון בישראל הוא בין הנמוכים במדינות ה-OECD ונשאר ברמה זו במשך זמן רב.
עם זאת, לפי הניתוח של משרד האוצר השכר בשירות הציבורי נמוך באופן עקבי בהשוואה לסקטור העסקי – וגם מהשכר הממוצע בכלל המשק. מהדוחות עולה כי "אי השוויון בהכנסות עובדי שירות המדינה נמוך מהממוצע במשק", כשהכוונה היא לעובדים בכירים וזוטרים. רמת אי השוויון בהכנסות בקרב רופאים ובקרב עובדי הוראה היא הגבוהה ביותר – אצל רופאים הפער עומד על 31%, בכלל שירות המדינה הנתון הוא 28% ואצל עובדי ההוראה מדובר ב-25%. "לאורך זמן הפער בין שכר העובדים לשכר המנכ"לים הולך ומצטמצם", הדגישו במשרד האוצר.
ומה לגבי פערי השכר בין גברים לנשים? בחברות ממשלתיות הפער הוא קרוב ל-30%, והוא מסתכם ב-7,104 שקלים. באיגודי הערים הפער הוא 37% - כ-7,120 שקלים. נתון דומה נמדד גם בקרב גופים נתמכים. לעומת זאת, הפערים הקטנים ביותר הם במועצות הדתיות – כ-2,119 שקלים לטובת הגברים, שהם 22%. "פער השכר בין גברים לנשים נובע במידה רבה מהבדלים במקצועות ובמבנה השכר", הסבירו מחברי דוחות הוצאות השכר.
"הנשים מועסקות בעיקר בדירוגים טיפוליים ומנהליים"
הדוחות מצביעים על שתי מגמות הפוכות: יותר נשים מועסקות בשירות המדינה בישראל ביחס למדינות ה-OECD, אך הפער בשכר נשים ביחס לשכר הגברים גבוה יותר בישראל. פער שכר בין גברים לנשים קיים לאורך השנים: נכון ל-2105 הפער בשכר החציוני הוא 21.8% לעומת 14.3% בלבד ב-OECD – נתונים דומים לאלו שנמדדו לפני עשור.
לפי האוצר, ממוצע שכר הנשים נמוך מממוצע שכר הגברים בכלל הגופים: הפער קטן ביותר בקרב עובדי ההוראה והוא הגדול ביותר בקרב עובדי יחידות הסמך של משרד הביטחון. לעומת זאת, נשים שמועסקות כמנהלות אזור מרוויחות כ-7% יותר מגברים ונמצאו מספר מקצועות בהם יש רוב נשי בקרב מקבלי השכר הגבוה: אחיות, עובדות סוציאליות, משפטניות, רוקחות ופסיכולוגים.
בשני העשורים האחרונים נשים מהוות רוב בקרב העובדים בשירות המדינה - אך בממוצע הן משתכרות פחות מאשר גברים. ב-2016 עמד שיעור משרות הנשים מבין סה"כ המשרות בשירות המדינה על 63.2%, אך השכר ברוטו הממוצע עבור נשים היווה רק 79% מהשכר ברוטו הממוצע לגברים. "אחוז הנשים המועסקות בשירות המדינה ממשיך לעלות לאורך השנים, אך הן מועסקות בעיקר בדירוגים טיפוליים ומנהליים", נכתב בדוח. כמו כן, נשים מהוות מיעוט בקרב מנהלים בכירים בשירות המדינה: על פי נתוני ה-OECD, נשים בישראל ממלאות כ-43% בלבד מבין תפקידי ההנהלה הבכירה.