בשנת 2017 נמשכה העלייה במחירי הדיור, אך בקצב איטי בהרבה מהשנים האחרונות - כך עולה מהדוח השנתי של בנק ישראל שמתפרסם היום (רביעי). לצד ההתמתנות בעליית המחירים, מספר העסקאות בשוק הדיור הוסיף לרדת במגמה שהחלה כבר בסוף 2016. הירידה החדה ביותר נרשמה אצל המשקיעים ומשפרי הדיור בעוד חלקם של הרוכשים לראשונה גדל.
לקריאת הפרק על שוק הדיור לחצו כאן
מהנתונים שמציגה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, עולה כי הקצב השנתי של עליית המחירים הריאליים של הדירות עמד בדצמבר 2017 - ינואר 2018 על כ-0.8% בלבד, השיעור הנמוך ביותר מאז החלה מגמת ההתייקרות לפני כעשור ובמיוחד בהשוואה לקצב בשנים קודמות: ב-2016 עלו מחירי הדיור ב-5% וב-2015 עלו המחירים ב-9%. עם זאת, זוהי השנה העשירית ברציפות שבה מחירי הדירות עולים ריאלית כשהעלייה המצטברת מתחילת 2008 מגיעה לכ-95%.
שר האוצר משה כחלון יודע שהוא ימדד בעיקר על דבר אחד: מחירי הדיור. אם הבחירות יתקיימו בעוד שנה אז לא נשאר לו הרבה זמן. לטענת הנגידה עליית המחירים היא תוצר של הביקוש הגבוה בשוק הדיור אותו מייחסת לשורה ארוכה של גורמים, ובהם: העלייה ברמת החיים, השיפור המתמשך ביציבות בשוק העבודה שמתבטא בעיקר בשפל בשיעור האבטלה שלא נראה מאז שנות ה-70 והעלייה בהכנסה הממוצעת של משקי הבית.
כמו כן תרמו לכך צעדים שהממשלה נקטה בשנים האחרונות הן כדי להגדיל את ההיצע והן כדי להקטין את הביקוש מצד המשקיעים. "חשוב שהממשלה תמשיך לפעול ליצירת תנאים המאפשרים רמה גבוהה של היצע, בכלל זה באמצעות יצירת מלאי תכנוני גדול וזמין לבנייה, בפרט באזורי הביקוש, ובאמצעות מיצוי הפוטנציאל הגלום בהתחדשות עירונית", נכתב בדוח.
הדוח נוגע בשורה ארוכה של היבטים נוספים במשק הישראלי ומעלה כי בשנת 2017 צמח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-3.4%, שיעור הגבוה ביותר מאחוז מהממוצע ב-OECD. עוד עולה כי קצב התרחבותה של הצריכה הפרטית לא השתנה מהותית, אך היקף החוב של משקי הבית שלא לצרכי לדיור עלה בקצב איטי מהשנים האחרונות. כמו כן, העודף בחשבון השוטף של הציבור הצטמצם ושיעור החיסכון ירד.
ההוצאה האזרחית גדלה, אך גם אי השוויון
הגירעון הממשלתי בשנה החולפת הסתכם ב-2% מהתוצר, שיעור הנמוך מהגירעון אשתקד ומהתקרה שקבעה הממשלה בתקציב המדינה. צמצום הגירעון מיוחס בעיקר להכנסות חד-פעמיות לקופת המדינה, כמו למשל שורת אקזיטים גדולים של חברות היי טק ישראליות.
בשנה החולפת האיצה הממשלה את הגידול בהוצאות ומשקל ההוצאה האזרחית בתוצר עלה. עם זאת, הוא עדיין נמוך מאוד ביחסי למשקלה במרבית המדינות ב-OECD. כמו כן, המשק הישראלי עדיין נופל מהמדינות המפותחות מבחינת מדדים מרכזיים כמו התוצר לנפש, הפריון לעובד ומבחינת תחולת העוני ואי-השוויון.
"נדבך מרכזי בהתמודדות עמם נעוץ בשיפור ההון האנושי של כלל האוכלוסייה ובצמצום הפערים הקיימים בין מגזריה השונים מבחינה זו", נכתב בדוח. "לשם כך יש לשפר את ההישגים במערכת החינוך בכלל ולהקטין את פערי ההישגים בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקעים חברתיים-כלכליים וגאוגרפיים שונים".
עוד נכתב בדוח: "כדי להעלות את הפריון בכלל המשק נחוצה גם השקעה נרחבת בתשתיות – ובראשן בתחבורה הציבורית. השקעה זו גם תסייע להקטין את אי-השוויון משום שהיא תקל על קבוצות אוכלוסייה שונות את הגישה למוקדי התעסוקה".