עלייה בניסיונות לבצע הונאות, בעיקר מסוג "פישינג", בחשבונות הבנקים המנוהלים באינטרנט, כך הזהיר היום (ראשון) בנק ישראל. בהודעה נמסר כי מרבית הניסיונות הן התחזות לחברת התשלום Paypal וניסיונות לגנוב פרטי חשבון ואשראי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"בשבועות האחרונים התרחשו מספר אירועי ניסיון הונאה של לקוחות הבנקים, באמצעים טכנולוגיים", נכתב בהודעה. "ההיקף הכספי של ההונאות הוא מזערי, וללקוחות לא נגרם נזק כספי. על רקע זה, אנו מוצאים לנכון להזהיר את לקוחות הבנקים ולחדד את ההמלצות בדבר התמודדות עם ניסיונות הונאה מסוג זה, כדי להגביר את הערנות ותשומת הלב של הלקוחות ולהפחית את סיכויי ההצלחה של ניסיונות ההונאה. זאת, בנוסף על פעולות הפחתת הסיכונים שהבנקים מבצעים באופן שוטף".
בנק ישראל גם פרסם המלצות כיצד על הלקוחות לפעול לצמצום הסיכונים וכיצד הם יכולים לזהות ניסיונות פישינג:
1. אין למסור בשום מקרה אמצעי זיהוי ופרטים אישיים אחרים, גם אם הנימוקים נראים משכנעים (כגון: הצורך לעדכן פרטי הלקוח במערכת לשיפור השירות, שדרוג אמצעי אבטחה לטובת הלקוח, וכד'). הבנק או חברות כמו PayPal לעולם לא יבקשו באמצעות הדוא"ל שהלקוח יזין פרטים אלו. בקשה לעדכון פרטים נעשית רק לאחר תהליך זיהוי לקוח, לדוגמא, באמצעות אתר הבנק או החברה.
2. יש לוודא שכתובת השולח מוכרת ללקוח (לדוגמא, חברה שהלקוח מנוי בה) ולבדוק שהכתובת מדויקת (לדוגמא, שכתובת PayPal כתובה נכון ולא עם שגיאה אפילו מינורית כדוגמת תוספת או החלפת אות).
3. יש לבדוק את תוכן ההודעה, האם הוא כללי (לדוגמא, נוסח "לקוח יקר" ללא פרטי הלקוח אמור להעלות חשד) והאם הוא בשפה עברית כאשר מדובר בבנק בישראל או בחברה מקומית, האם הנוסח תיקני והולם וללא שגיאות ניסוח ו/או שגיאות כתיב. דוא"ל בשפה עילגת או בשפה שונה מזו שבה החברה או השירות נוהג להתכתב עם הלקוח, ייחשב כחשוד.
4. יש לבדוק ככל שניתן את כתובת הקישור, לוודא שהיא מוכרת ללקוח וכתובה נכון. בקישור שהתקבל במייל ניתן לבדוק גם ע"י עמידה עם העכבר על הקישור וצפייה בכתובת היעד.
5. יש לשים לב גם להודעות SMS או WhatsApp שמתקבלות במכשיר הטלפון הנייד עם קישור לאתרים וכמובן להודעות דוא"ל, SMS או WhatsApp חשודות שמתקבלות לכאורה מבנק או מחברת כרטיסי אשראי.
6. מומלץ להתקין תוכנות הגנה במחשב האישי ובמכשיר הטלפון הנייד וכן להקפיד על עדכניות מערכת ההפעלה.