הארכת שעון הקיץ חסכה למשק הישראלי יותר מ-200 מיליון שקלים במהלך ארבע שנים בלבד. כך עולה מנתונים שמפרסם היום (רביעי) משרד האנרגיה. על פי הנתונים, בשנת 2016 בלבד חסך המשק כ-113 מיליון קוט"ש, המשקפים חיסכון כלכלי של כ-57 מיליון שקלים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שעון הקיץ הוחל למשך 219 ימים במהלך שנת 2016 בין החודשים מרס-אוקטובר, וזו הייתה השנה הרביעית ברציפות שבה הוא מופעל במתכונת ארוכה. על פי הנתונים של האגף לשימור אנרגיה במשרד, עיקר החיסכון הכספי נובע מהחלת שעון הקיץ דווקא במהלך חודש אוקטובר. שעון הקיץ בחודש זה, שחל בעונת מעבר, יוצר התאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, ובכך מאפשר ניצול מיטבי של אור טבעי ומפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות.
כמו כן, הפעלת שעון הקיץ במשך תקופה ארוכה יותר מתאימה את שעת ההשכמה בבוקר לשעת זריחת השמש. הנתונים לגבי חודש אוקטובר לבדו מצביעים על חיסכון של כ-58 מיליון קוט"ש, שמהווים כמחצית מסך החיסכון בתקופה שבה הופעל שעון הקיץ, ונאמדים בכ-30 מיליון שקלים למשק כולו.
"החיסכון הגדול באנרגיה מתבטא הן בחיסכון כספי והן בהפחתת ייצור החשמל", אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ. "הדבר גורם לכך שהאזרחים משלמים פחות על חשמל וגם נושמים אוויר נקי יותר". ההחלטה על הארכת משך שעון הקיץ בחודש נוסף, עד לסוף חודש אוקטובר, התקבלה בוועדה לבחינת שעון הקיץ שהתכנסה בשנת 2013 במשרד הפנים, בהשתתפות נציגי משרד האנרגיה ונציגים נוספים.