אחד מכל שלושה ישראלים עשה את הטעות הזו השנה. האם אתם ביניהם?

אם הפיד שלכם בסטוריז ובטיקטוק לא מפסיק להתעדכן, וכל סרטון שני עושה לכם חשק לעוד שמלה או גאדג'ט שראיתם אצל משפיענים ברשת, אתם ממש לא לבד בסיפור הזה. מתברר שההרגל הזה עולה לכם המון כסף. דוח החוסן הכלכלי השנתי של ארגון "פעמונים" לשנת 2026 חושף נתון מטורף על הרגלי הקניות החדשים שלנו: כמעט שליש מהישראלים קנו בשנה האחרונה מוצר או שירות רק בגלל המלצה של משפיעני רשת.

כשצוללים לתוך המספרים של המחקר, שמבוסס על חמש שנות מעקב מקיף, מגלים שהרשתות החברתיות הפכו למלכודת פיננסית. המצב חריג במיוחד אצל הצעירים בני 21 עד 34, שם כמעט חצי מהם מודים שהם קונים מוצרים בעקבות משפיענים. האצבע הקלה על כפתור הרכישה מובילה לצרות בחשבון הבנק, שכן רובם המוחלט של הקונים האלה מבצעים רכישות אימפולסיביות שלא תוכננו מראש, ויותר משליש מהם אף נאלצו לקחת הלוואה או להעמיק את המינוס בגלל סגנון החיים הזה. בסופו של דבר, רק אחוז קטן מאוד מהאנשים שמושפעים מכוכבי הרשת מדווחים שהם באמת מרוצים מהמצב הכלכלי שלהם. וזה עוד לא הכל.

הסקר השנתי של פעמונים, שנערך בסוף 2025 על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה בקרב מעל אלף משיבים, מציג את "מדד פעמונים" - ציון המשקלל את היכולת של המשפחות בישראל לסגור את החודש ולעמוד בהוצאות מפתיעות. הציון הלאומי לשנה זו, שעומד על 59.9 נקודות מתוך מאה, מראה שמגמת ההידרדרות הכלכלית של השנים האחרונות סוף סוף נבלמה, אבל מנכ"ל פעמונים, צביקה גולדברג, מבהיר שהבלימה הזו היא עדיין לא התאוששות.

"המשק הישראלי פעל תחת גזירות לא פשוטות כמו העלאת המע"מ, התייקרות החשמל והמים, וריבית גבוהה שחונקת את החשבון", הוא מזכיר. "בנוסף, המלחמה נותנת את אותותיה ורושמת פגיעה כלכלית או תעסוקתית אצל רבים מהישראלים. כתוצאה מכך, קרוב לחצי מהציבור מתנהל במינוס או תחת מאזן שלילי, שבו ההוצאות פשוט גבוהות מההכנסות".

אפילו הצעירים נאלצים לוותר כבר על תרופות

הדוח מציג דרמה גדולה גם בחלוקה לפי גילים. הצעירים אמנם מציגים שיפור מסוים בנתונים שלהם לעומת השנה שעברה ואפילו מגלים אופטימיות רבה לגבי העתיד, אבל המציאות שלהם בשטח עדיין מדאיגה, כשרבים מהם מוציאים יותר ממה שהם מכניסים ואפילו נאלצים לוותר על מוצרי בסיס כמו אוכל או תרופות.

מי שבאמת קורס תחת הנטל הוא גיל הביניים, בני 35 עד 54, שמהווים את עמוד השדרה של המדינה. הם נושאים בעול של גידול ילדים וניהול משק בית, ומציגים את ציוני החוסן הנמוכים ביותר. חצי מהם מודים שיקרסו כלכלית במקרה של הוצאה חריגה פתאומית, וכמעט חצי מהם נאלצו לקחת הלוואות או להגדיל את המינוס בבנק השנה.

תושבי הצפון נפגעים יותר מאשר שאר הארץ

הפערים לא נעצרים בגיל אלא מגיעים גם לגיאוגרפיה, כשהמציאות הביטחונית בצפון מייצרת פגיעה כלכלית כואבת במיוחד. תושבי מחוז הצפון רושמים את הציון הנמוך ביותר במדד החוסן לעומת תושבי תל אביב שמובילים בראש. הפער הזה מורגש היטב בכיס, שכן אחוז הצפוניים שנאלצו לוותר על מזון או תרופות גבוה כמעט פי שניים מאשר בתל אביב, ולמעלה מחצי מהם בכלל לא מצליחים לחסוך כסף לעתיד.

לכך מצטרפות גם תוצאות של סקר מיוחד שנעשה בעקבות מבצע "שאגת הארי", שמראות כי הלחץ הרגשי והעייפות גרמו לרוב הציבור לבצע קניות רגשיות כדי להתנחם, בעיקר באוכל ובמתוקים, לצד פגיעה כלכלית קשה שנרשמה אצל משרתי המילואים.

בנוסף, הדוח מראה כי עם השנים הישראלים הפכו לפחות ממושמעים פיננסית: אנחנו משווים פחות מחירים, עוקבים פחות אחר ההוצאות וממעטים לנהל תקציב מסודר. המומחים מסבירים שלמלחמות ולמשברים יש אפקט פסיכולוגי שגורם לנו להרגיש שאין לנו שליטה על המצב, ולכן אנחנו מוותרים מראש על הרגלים נכונים.

אבל יש גם נקודת אור של תקווה: הנתונים של פעמונים מוכיחים שמשפחות שעוברות ליווי כלכלי מצליחות לעשות מהפך אמיתי בחשבון הבנק שלהן. כדי לא ליפול למלכודות ברשת, ההמלצה של המומחים היא פשוטה: הגדירו תקציב קבוע לקניות אונליין, אל תשמרו את האשראי באתרים באופן אוטומטי, וכשאתם רואים מוצר שמשפיען ממליץ עליו - חכו 24 שעות לפני שאתם קונים. רוב הסיכויים שעד למחרת כבר תשכחו שבכלל רציתם אותו.