ואם הזמנתי מוצר מחו"ל לפני שהפטור ממע"מ עלה והוא הגיע אחרי?

הודעת משרד האוצר על העלאת תקרת הפטור ממע"מ על רכישות מחו"ל פגשה את הקונים הישראלים רגע לפני מבצעי בלאק פריידי. אבל מי שקיווה לנצל את המדיניות החדשה כדי להגדיל את ההנחות, התאכזב - הצו שמעלה את תקרת הפטור מהתקרה הקיימת של 75 דולר לסכום של 150 דולר עוד לא נכנס לתוקף. במקביל, מול מי שמברכים על היוזמה ורואים בה הטבה משמעותית לצרכנים, יש מי שמזהירים מפגיעה קשה בעסקים בישראל. N12 עושה סדר באירועים.

מתי אוכל להנות מהפטור המוגדל?

הצו שמעלה את תקרת הפטור רק פורסם להערות הציבור בשבוע שעבר. לפי משרד האוצר, רק 21 יום לאחר מכן יוכל השר בצלאל סמוטריץ' לחתום על הצו ולהכניס את המהלך לתוקף. זה אומר שהמועד המוקדם ביותר שבו מוצרים שתרכשו מחו"ל לצריכה אישית יהנו מפטור עד לסכום של 150 דולר הוא ה-17 בדצמבר.

מה אם הזמנתי מוצר לפני שהפטור נכנס לתוקף והוא מגיע אחרי כן?

התשובה במקרה זה היא תלוי דרך מי הזמנת. נמרוד מגידוב, מנכ"ל חברת השילוח הישראלית רד בוקס, מסביר שלפי חוק, התשלום הקובע למכס נעשה כשהחבילה משתחררת מהמכס עם הגעתה לארץ. לדבריו, יש אתרים שגובים את התשלום על המכס מראש, ובהם אמזון; ויש אתרים שמבקשים מהלקוח לשלם את המע"מ רק עם הגעת החבילה לישראל.

התוצאה היא שהמדיניות משתנה בין אתר לאתר ובין חברת שילוח לחברת שילוח, ולכן מומלץ ללקוחות לבחון את המדיניות לפני ביצוע רכישה. לטענת מגידוב, לקוחות שיזמינו מוצר מחו"ל דרך רד בוקס לפני שהצו החדש נכנס לתוקף, אך עד שהמוצר יגיע לארץ הצו ייכנס לתוקף - יקבלו זיכוי על המע"מ ששילמו.

האם הגדלת הפטור חלה על כל המוצרים מחו"ל?

לא. לפי טיוטת הצו שפרסם האוצר, העלאת תקרת הפטור חלה רק על המוצרים שנהנים כבר היום מפטור ממע"מ עד לתקרה של 75 דולר. קיימת שורה של מוצרים חריגים שלא נהנים כבר היום מהפטור ממע"מ, מס קנייה ומכס, ובהם מוצרי עישון ואלכוהול - והם ימשיכו לא להינות גם מהמהלך החדש.

מעבר לכך, מגידוב מציין כי קיימת אגרה נוספת בשם אגרת מחשוב, שחלה כיום בעת הזמנת מוצרים מחו"ל עבור חבילות ששוויין מעל ל-100 דולר. הוא מוסיף כי "אנחנו מניחים (ומקווים) שגם אותה יפחיתו", אך לפחות בשלב זה טיוטת הצו של האוצר לא מתייחסת לכך.

כמה המהלך צפוי לעלות למדינה?

לפי טיוטת הצו של האוצר, הפסד ההכנסות ממסים מהעלאת תקרת הפטור צפוי להגיע עד לכמיליארד שקל בשנה. כפי שפרסמנו עם חשיפת כוונתו של סמוטריץ' לחתום על הצו ב"מהדורה המוקדמת", גורמים באוצר טוענים כי קידום המהלך בשעה שכלכלת ישראל עדיין מתאוששת מהשלכות המלחמה מעלה חשש לכלכלת בחירות.

איך המהלך צפוי להשפיע על הצרכן הישראלי?

גנית הראל, מנכ"לית מועדון הצרכנות הוט, רואה במהלך "מבורך לחלוטין" מבחינה צרכנית, לדבריה. "מדובר ביכולת אמיתית לרכוש מוצרים מחו"ל במחירים נגישים יותר, בין אם מדובר בביגוד, צעצועים, מוצרי טיפוח או פריטי בית יומיומיים".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, העריך בסקירתו השבועית הבוקר כי בעקבות העלאת הפטור מחירי המוצרים שניתן לקנות באינטרנט ירדו בעוד כ-2% בשנה מעבר לקצב הירידה השנתי הרגיל שלהם. עם זאת, הוא מעריך כי השפעת המהלך על מדד המחירים הכללי תהיה צנועה ותעמוד על הפחתה של 0.1% בשנה.

איך יושפעו יצרנים ומעצבים ישראלים?

שנית אדם, ראשת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, מזהירה מפגיעה ביצרנים המקומיים. "ההעלאה בפועל גם מעודדת רכישות אימפולסיביות של Fast-Fashion, שמגיעות עם מחיר סביבתי וכלכלי משמעותי", היא אומרת. לדבריה, "כשהמדינה מסירה חסמים מהייבוא הזול, היא יוצרת תמריץ לקנות יותר ולזרוק יותר, בזמן שהמעצבים המקומיים מתקשים להתחרות מול קצב הייצור האין-סופי של הרשתות הבינלאומיות".

היא מוסיפה כי רבים מהמותגים הישראליים הם עסקים קטנים שמייצרים בכמויות מוגבלות, עובדים עם ספקים מקומיים ומשקיעים בחומרים איכותיים. "בסטודיו ישראלי קטן עובדים לרוב צוות מצומצם שמפתח כל פריט מאפס. כשהמדינה מגדילה את הפטור ממס ומוזילה עוד יותר את הקנייה מאתרים זרים, הבחירה של הצרכן נוטה לייבוא זול, ופחות ליצירה מקומית איכותית ויקרה יותר".

לטענת ראש נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי הגדלת תקרת הפטור אחרי שנתיים של מלחמה עלולה "להחליש עסקים מקומיים ולפגוע בעסקים קטנים ובבעלי מלאכה, דווקא ברגע שבו הם צריכים גיבוי ממשלתי".

כיצד יושפעו משווקים מקומיים?

בהודעה שפרסם האוצר צוטט השר סמוטריץ' אומר כי המהלך נועד לשבור "מונופולים וטייקונים". לטענת האוצר, לפי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק "ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית".

מנגד, במגזר העסקי מנסים להפנות את תשומת הלב לעסקים הקטנים והבינוניים. לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן, "שר האוצר חותם על כתב הפטירה של חנויות הרחוב ומקריב אותן על מזבח הבחירות".