בעקבות רעידת האדמה ההרסנית בטורקיה וסוריה, חברות הביטוח מדווחות על עלייה דרמטית, של הכפלה ויותר, בכמות הפניות של מבוטחים ושל סוכנים עבור מבוטחיהם, בנושא ביטוח רעידת אדמה.

על פי רשות החירום הלאומית, במקרה של רעידת אדמה בדרגה שהייתה בטורקיה, יקרסו 26,800 מבנים ו-170 אלף ישראלים יישארו ללא קורת גג. לרוב הישראלים (כ-65%) יש ביטוח דירה, ולרובם כיסוי רעידת אדמה. הכיסוי הביטוחי לרעידת אדמה הוא חלק מחויב בכל פוליסת דירה תקנית. עם זאת, המבוטח רשאי לוותר על הסעיף הזה בפוליסה. על פי נתוני האוצר ושוק הביטוח לכ-35% מהישראלים אין בכלל ביטוח דירה, כאמור. כמו כן, רוב אלה שיש להם ביטוח (במקרים רבים דרך המשכנתא) כן קונים את הכיסוי לרעידת אדמה (למעלה מ-90%).

כל מה שצריך לדעת לפני שרעידת אדמה תטלטל את ישראל

מה קונים בכיסוי הזה? כמה משלמים עליו?

סוכן הביטוח שי שדה, שמשמש כיו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, מסביר שחברת ביטוח לא יכולה להציע כיום ביטוח דירה ללא כיסוי לרעידת אדמה. "מעבר לפיצוי על הנזק החברה גם מחויבת לספק למבוטח דיור חלופי עד לשיקום הדירה. וויתור על כיסוי זה מצד המבוטח דורש ממנו פעולה אקטיבית - להודיע בטופס מיוחד על הוויתור. מי שמוותר עליו ישלם פרמיה יקרה יותר על ביטוח הדירה, אפילו בעשרות אחוזים, כי כשקונים את הכיסוי מקבלים הנחה גדולה יותר, וכדי לפצות את עצמן על אובדן הפרמיה מרעידת אדמה, החברות מבטלות את ההנחות. בכל מקרה, הרוב הגדול של המבוטחים קונה את הכיסוי".

ויש גם השתתפות עצמית של המבוטח בשיעור של 10% מהנזק. כלומר אם הנזק הוא 1 מיליון שקל, המבוטח יקבל מחברת הביטוח רק 900 אלף שקל. אפשר לשלם פרמיה גבוהה יותר תמורת הקטנת ההשתתפות העצמית ל-5% וגם ל-2.5%.

אגב, לדברי שדה, ביטוח רעידת אדמה מכסה אירוע עד 72 שעות – כלומר, אם נגרמו נזקים נוספים עקב רעשי משנה, הם נחשבים לאירוע ביטוחי אחד. זה חשוב, כי לא צריך גם לשלם השתתפות עצמית יותר מפעם אחת.

על כיסוי רעידת אדמה משלמים 0.01% מערך הדירה, מציין שדה, ולדבריו נזק טוטאלי נחשב לנזק של 70% ומעלה. כלומר על כיסוי של 1 מיליון שקל משלמים פרמיה של 1,000 שקל בשנה.

המבוטח יגלה ביום הדין שיקבל רק חלק קטן משווי הדירה

"השאלה היא מהו ערך הדירה המבוטחת?" מדגיש שדה. "כיום מדובר בערך הכינון – כלומר, כמה תעלה בניית הדירה מחדש. בניית דירה של 100 מ"ר עולה כ-600-700 אלף שקל, וזה מה שיקבל המבוטח במקרה של תביעה מצדו על הרס דירתו, אם לא רכש גם את ערך הקרקע. בעל דירה בתל אביב שהדירה שלו שווה למשל 4 מיליוני שקלים, יקבל את אותו הסכום כמו בעל דירה באילת, למשל, שהדירה שלו שווה 1.5 מיליון שקל, כי ערך הבנייה הוא אותו ערך בכל מקום, אבל ערך הקרקע בתל אביב גבוה פי כמה מהפריפריה".

לדברי, אורי אומיד, עד לאחרונה מנכ"ל חברת הביטוח "שלמה ביטוח", מייסד והבעלים של חברת הביטוח אופק שנמצאת בשלבי הקמה מתקדמים: "ערך הכיסוי הוא הדבר המרכזי. מי שאין לו ביטוח דירה, יודע שאינו מכוסה, אבל מי שיש לו ביטוח דירה יגלה ביום הדין, בעת אסון כזה, שהוא מקבל רק חלק קטן מהשווי שלה. הוא לא יוכל למשל לקנות אחרת עם הפיצוי שיקבל מחברת הביטוח, וזה רוב רובם של המבוטחים. יש אפשרות לרכוש גם כיסוי על ערך הקרקע, ואז חברת הביטוח תשלם את מלוא הכסף של שווי הדירה, והמבוטח יוכל לקנות דירה אחרת. הבעיה היא שרק 5% אולי רוכשים גם את ערך הקרקע, כלומר כיסוי מלא לשווי הדירה," מציין אומיד.

לדברי שדה, רכישת כיסוי לערך הקרקע מגדילה כמובן את הפרמיה שמשלם המבוטח: "על שווי דירה כולל ערך קרקע בסך 4 מיליוני שקלים, תשולם פרמיה שנתית של 4,000 שקל - תוספת של יותר מ-3,000 שקל לעומת רכישת כיסוי לכינון מחדש של הדירה".

עובד בניין, פועל בניין (צילום: M2020, shutterstock)
הפוליסה מכסה רק את עלות בניית הדירה | צילום: M2020, shutterstock

עוד בעיה שהוא מעלה - הפוליסות התקניות הנוכחיות לביטוח דירות לא יוכלו לפצות בזמן הנדרש את המבוטחים: "הפוליסות היום קובעות תקופת כינון של 12 חודשים לכל המאוחר, כשאחרי תקופה זו הוא לא מקבל גם דיור חלופי על חשבון חברת הביטוח. את הבניין שקרס בחולון לפני שנה וחצי, עוד לא התחילו לבנות. אכלוס הבניין יחל אולי כ-3 שנים לאחר הקריסה. וכאן אנחנו מדברים על בניין בודד, כשבאירוע רעידת אדמה ידובר במאות ואלפי בניינים. לכן חייבים לתקן את הפוליסה התקנית ולהגדיל את תקופת הכינון ל-36 חודשים מינימום . בנוסף, יש להקטין גם את ההשתתפות העצמית במקרה של רעידת אדמה שהיום עומדת על 10%, שזה שיעור גדול שיהיה קשה למבוטחים לעמוד בו". לדבריו, הלשכה פועלת מול הרגולטור, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בנושא זה.

מה קורה אם לדייר בקומה 3 יש ביטוח ולדייר בקומה 2 אין ביטוח? איך הוא יוכל לשקם את דירתו?
שדה: "זו בעיה. זו גם הסיבה שכדאי לרכוש גם את ערך הקרקע ועם הסכום הגדול לקנות דירה אחרת. פיתרון אחר הוא רכישת ביטוח שלד המבנה – המעטפת, חדר מדרגות, לובאים, פיר מעלית וכד', בידי ועד הבית. במקרה של קריסת הבניין הביטוח יאפשר בנייה של השלד, וכל דייר יוכל לשקם את דירתו בנפרד. יש ועדי בתים שיש להם ביטוח כזה, אבל לא הרבה".

במצב שבו יידרשו חברות הביטוח להוציא בבת אחת עשרות מיליארדי שקלים מכיסן, אין חשש שיתמוטטו כלכלית, ולא יהיה בעצם למי לפנות?
אורי אומיד: "אין חשש כזה. כל חברת ביטוח מגובה בביטוחי משנה של חברות מחו"ל, וכמעט לכל מבטח משנה יש גיבוי נוסף. חברת הביטוח משלמת רק חלק מהנזק, ואת הרוב משלם מבטח המשנה".

לסיכום, הסיכוי לרעידת אדמה הרסנית בישראל קיים והוא אותו סיכוי שהיה קיים לפני רעידת האדמה ההרסנית בטורקיה וסוריה. זה לא משהו שהשתנה, אלא שהמודעות לנושא עלתה מאוד בימים אלה עקב הקרבה לרעש האדמה, והרעידות הקטנות שהורגשו בישראל. האם רצוי לקנות כיסוי לרעידת אדמה? זו השאלה ששואלים לגבי כל ביטוח למקרה של קטסטרופה; קונים ביטוח למחלות קשות ומשלמים אלפי שקלים לשנה רק כדי לכסות סיכון למחלת סרטן למשל. זו שאלה שכמעט לא נשאלת כשקונים ביטוח רכב למשל. נכון שתאונות וגניבות רכב קורות הרבה יותר מרעידת אדמה, אבל כל בעל רכב ששווה כמה עשרות אלפי שקלים קונה ביטוח מקיף במחיר הרבה יותר גבוה ממחיר הביטוח לרעידת אדמה. שורה תחתונה – לרכוש ביטוח רעידת אדמה? זה עדיין נותר לשיקול האישי  של כל אחד ואחת.