תווי הקנייה שלא ממומשים: לפי סקר של בנק ישראל, 56% ממחזיקי התווים בשווי ממוצע של 300 שקלים - לא מממשים את תווי הקנייה. התווים הללו, מצטברים לפי ההערכות לסכום של מאות מיליוני שקלים. אמש (שני) ב"מהדורה המרכזית" פגשנו כמה מהם, שסיפרו מדוע הם לא עושים זאת.

"כל אחד פה זה משהו אחר", שיתפה יעל יונאי מתל אביב, שהציגה עבורנו את תווי הקנייה שלה. "כרטיסים שונים שקיבלתי מחברות שונות שעבדתי בהן. לקח לי בערך 3 שנים לקבל את כל התווים האלה - ופשוט לא השתמשתי בהם עד היום". לטענתה, לא תמיד יש ברשותה ארנק.

ישראלים לא מממשים את תווי הקנייה (צילום: חדשות 12)
700 מיליון שקלים מתבזבזים מידי שנה | צילום: חדשות 12

יעל התלוננה גם על רשת החנויות המצומצם: "יש בתווי קנייה מקומות נורא-נורא ספציפיים כמו 'גולף' ו'כיתן', שנראה לא אשתמש בהם בחיים". כמו כן, היא הציגה לנו כרטיס אחר - שאותו לטענתה לא מקבלים. יוכי בן דור, שקיבלה גם היא תווי קנייה, טענה כי היא "לא מצליחה לממש אותם באף מבצע".

מי שמרוויח מכך, הן החברות שמנפיקות את התווים. לפי נתוני חברת ועדים, יותר מ-20% ממחזיקי התווים - כלל לא ממומשים. "תווי הקנייה מוערכים ב-4 עד 4.5 מיליארד שקל בשנה", הסביר משה רדמן, מומחה לחדשנות ושיווק. "אם נחשב את המספרים בהם 20-10% לא ממומש - זה הרבה מאוד מיליוני שקלים. לכן גם התמריץ למה לא לתת לך לממש או למה להקשות על היכולת להעביר את הכרטיס". 

כמה כסף מצטבר?

לפי נתוני ועדים, הסכום הוא לא פחות מ-700 מיליון שקלים בשנה שלא ממומשים - ומוחזרים לחברות. ההערכה של בנק ישראל "צנועה" יותר: 670 מיליוני שקלים בסך הכל, נמצאים בתווים לא מממומשים. המומחה רדמן הסביר כיצד זה פועל: "כשהמעסיק בעצם רוכש תווי קניה כדי להעניק לעובדים, הוא מקבל אותם בהנחה. ההנחה יכולה להיות סדר גודל של בין 20-10% מהשווי של התו.

"הם מגלמים בתוך ההצעה את העובדה שחלק מהעובדים לא יבואו לממש", המשיך להסביר רדמן. "הם מרוויחים לא רק מזה שהם לוקחים עמלה ממי שיממשו אצלו בסוף, אלא גם מעצם האי-מימוש. זה חלק בלתי נפרד מהמודל שעל בסיסו החברות עובדות".

אומנם, החקיקה האריכה את תוקף התווים ל-5 שנים, אבל רבות מהחברות מקשות על המימוש של התווים. בבנק ישראל יזמו השנה אפשרות לממש את תווי השי הפיזיים ממש כמו כל כרטיס אשראי, מה שאמור להיטיב עם עסקים קטנים רבים. "מאז שהודענו על היוזמה יש כבר עשרות, אולי מאות, בתי עסק שפונים לספקי הטכנולוגיה ומבקשים את הפתרון הזה", טען עודד סלמי מנהל מחלקת תשלומים וסליקה של בנק ישראל. לטענתו, זה יקרה לפי קצב התקדמות השוק - והיא לא רחוקה.

הישראלים שלא מממשים תווי קניה (צילום: N12)
יעל יונאי מתל אביב, אחת מתוך רבים שלא ניצלה את תווי הקנייה לחג | צילום: N12

 

המכשולים הם שלא מדובר בתלושים דיגיטליים ובעיקר שהחברות המסחריות שמנפיקות את התווים - לא מחויבות לאפשר את המימוש הזה לכל בית עסק, ומעדיפות שנבזבז את הכסף אצלן או כאמור, שנשכח לנצל אותו.

"הכסף הזה הולך ומצטבר, הוא מגיע למיליארדי שקלים", אמר יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים. "אלה כספי ציבור, שנמצאים בידי החברות המנפיקות והן לא עושות בכלל כדי להחזיר אותו לציבור או להזכיר לציבור שהוא לא מימש איתו. הרגולטור או המחוקק צריך לעשות סדר בעניין - ולהחליט מה עושים עם הכספים האלה".