היוזמה לביטול הפטור ממע"מ על קניות אונליין מאתרים בחו"ל שוב על השולחן. שר האוצר אביגדור ליברמן שוקל לבטל את הפטור ממע"מ בסך 75 דולר על קניות של ישראלים מחו"ל.
ההצעה לביטול הפטור על יבוא מוצרים בשווי של עד 75 דולר עולה בימים אלה במסגרת הדיונים לגיבוש תקציב 2021-2022 וחוק ההסדרים, וליברמן שוקל בחיוב לאמץ את המלצתו של מנהל רשות המסים ערן יעקב בעניין. ואולם, היות שלא מדובר בפעם הראשונה שההצעה עולה על השולחן בשנים האחרונות, לא ברור האם הפעם היא אכן תעבור.
ההצעה לבטל את הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל באינטרנט הייתה כלולה גם במסגרת התוכניות שגובשו לתקציב המדינה ל-2020, כחלק מחבילת הצעדים לסגירת "הבור" התקציבי שעמד אז על 20 מיליארד שקל, וכיום - פוסט משבר הקורונה - עומד על כ-150 מיליארד שקל. תקציב 2020 כידוע לא יצא לפועל, אך ההצעה לבטל את הפטור ממע"מ עוברת כעת לדיוני התקציב החדש.
ביקורת חריפה
בעבר נשמעה ביקורת צרכנית חריפה על הדרישה של הקמעונאים בישראל להביא לביטול הפטור, בטענה כי הוא מאפשר לצרכנים חלופות זולות למוצרים שנמכרים בישראל במחירים יקרים יותר. מנגד, הקמעונאים בארץ טוענים כי מדובר בפגיעה ביכולת שלהם להתחרות מול קמעונאיות מקוונות בחו"ל, דבר היוצר לטענתם אפליה בלתי הוגנת. הנושא נידון פעמים רבות בעבר ואף הגיע לבג"ץ, שהחליט שלא להתערב בסוגיה.
ב-2018 הגיעה הסוגיה לבג"ץ לאחר ששורת יבואנים וקמעונאים הגישו עתירה נגד שר האוצר דאז משה כחלון, ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ומנהל רשות המסים ערן יעקב, בטענה כי יבואנים ישראלים מופלים לרעה על-ידי המדינה, שכן בקניות בחנויות בארץ הצרכן משלם מחיר מלא ללא פטור. בדיון שהתקיים בעתירה ציינו שופטי בג"ץ כי אין בכוונת בית המשפט להתערב בהחלטת כחלון שלא לבטל את הפטור ממע"מ על רכישות מאתרי קניות בינלאומיים בסכום של עד 75 דולר - והעותרים משכו את העתירה.
בהמשך התנגד גם שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ למהלך, ואולם הדרישה לבטל את הפטור לא שככה. הדרישה מגיעה לאורך השנים מארגוני העסקים במשק, הטוענים כי הם מקופחים ביחס לאתרי קניות מחו"ל, וביניהם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי ונשיאות איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין.
משמעות תקציבית
מנתונים שאספה נשיאות המגזר העסקי באמצעות חברת הייעוץ sparks עולה כי היקף המסחר המקוון בישראל מוערך בכ-16 מיליארד שקל, ולאור משבר הקורונה הוא צפוי לעלות משמעותית. נכון לשנת 2019, 65% מרכישות באונליין בישראל נעשו מחו"ל. במהלך מכירות ה"בלק פריידי" בישראל 2019, שהגיעו ל-12,500 עסקאות בדקת השיא, סך המכירות עמד על 915 מיליון שקל - עלייה של 15% בהשוואה ל"בלאק פריידי" בשנת 2018.
לביטול הפטור ממע"מ יש משמעות תקציבית רבה שרק תלך ותגדל בשנים הקרובות. על-פי ההערכות, עלות הפטור ממע"מ נעה בין 1.5-2 מיליארד שקל בשנה - כסף שהיה יכול להיות מתורגם להכנסות המדינה ולסיוע לסגירת הבור התקציבי.
קשה להעריך כיצד ישפיע ביטול הפטור על היקף היבוא, וסביר להניח כי קצב הגידול (שעמד על כ-20% בשנה בשנים האחרונות, וכנראה אף יותר בשנת הקורונה) יואט משמעותית לאחר הטלת המס, לפחות בטווח הקצר.
לין: פטור מופרך ושגוי
מזה שנים שנשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, פועל במרץ לנסות להוביל לביטול הפטור ממע"מ, בטענה כי כך תבוטל "האפליה מול עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים הנאבקים על קיומם".
לין סבור כי "ביטול הפטור יחזק את הצמיחה, יתרום ליצירת מקומות עבודה ויעשה את מערכת המס לשוויונית יותר". את דבריו הוא מחזק בהחלטת האיחוד האירופי שתיכנס לתוקף ב-1 ביולי, ולפיה יבוטל הפטור ממע"מ בגובה 22 אירו ברכישות מקוונות באיחוד האירופי.
האיחוד האירופי מצטרף למהלך דומה שביצעה אוסטרליה לפני כשלוש שנים. לפי לין, באיחוד האירופי נקבע מודל גבייה לפיו הספק הוא האחראי לתשלום המע"מ באמצעות מערכת ייעודית.
לין סבור כי הפטור ממע"מ ביבוא אישי (קניות אונליין מאתרים בינלאומיים) הוא "עידוד ברור ומודע של הממשלה שלא לרכוש מוצרים בישראל". לדבריו, "הפטור הזה הוא אחד הדברים המופרכים והשגויים ביותר שנעשו בתולדות הכלכלה בישראל. מדיניות זו מעמידה חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל בנחיתות מול ספקי חוץ. היא פוגעת בעשרות אלפי עסקים הנאבקים קשה כדי לשרוד. יש כאן פגיעה בהכנסות המדינה ופגיעה בצמיחה של עסקים".
בתוך כך נזכיר כי בתקופת כהונתו של משה כחלון כשר האוצר נעשו מהלכים גלויים לעידוד של קניות מספקים בינלאומיים, דרך הפחתת מכסים על מוצרים בסקטורים השונים, מתוך כוונה להוריד את יוקר המחיה. גם הפטור ממע"מ ביבוא אישי נועד לכך.
האם במקרה שהצרכנים יידרשו להוסיף את גובה המע"מ לעסקה המקוונת, הם ירכשו פחות באתרים מחו"ל? נקודת המוצא הזו מוטלת בספק : ראשית, משום שלעתים גובה הפער בין המחיר של מוצר מסוים בישראל לזה שבחו"ל גדול הרבה יותר משיעור המע"מ; שנית, הצרכנים כבר הורגלו לדרך הצריכה הזו ובעיקר לקנייה מאתרים בינלאומיים; ולבסוף יש לזכור כי לא רק המחיר הוא שמפתה את הצרכנים לקנות באתרים הללו, אלא גם העובדה שמדובר במבחר אינסופי של מוצרים.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"