2,000 שקל על חניה של פחות משעה: החניון שרודף לקוחות בטענה שהתחמקו מתשלום

חניון במרכז תל אביב שולח ללקוחותיו תביעות בסך מאות שקלים עבור חניות קצרות, בטענה שניסו להתחמק מתשלום על החניה. החברה המפעילה את חניון גן לונדון בתל אביב טוענת כי הלקוחות פעלו בכוונה על מנת להתחמק מתשלום על החניה, הלקוחות מנגד טוענים שסברו בתום לב שחויבו אוטומטית באמצעות יישומון תשלום. הלקוחות טוענים: גם אם נעשתה טעות – הסכומים שדורשת החברה אינם מידתיים ביחס לחובות החניה המקוריים, שהיו זעומים.

החברה המפעילה את החניון טוענת כי נהגים נצמדו לכלי הרכב שלפניהם ביציאתם מהחניון על מנת להתחמק מתשלום. הלקוחות טוענים, מנגד, שלא ניסו להתחמק מתשלום, אלא המשיכו בנסיעה כיוון שסברו שיישומון התשלום חייב אותם.

"זו שיטה אצלם", אומר רן, עורך דין במקצועו, שנדהם לגלות שעבור חניה שארכה פחות משעה, ושהתשלום המקורי עבורה היה 12 שקלים, התקבל מכתב דרישת תשלום בסך 1,900 שקלים מחברת IPI ישראל חניה ובקרה. מי שנהגה ברכב הייתה אשתו, שלדבריו, הייתה משוכנעת ששילמה עבור החניה באמצעות היישומון, ושזו הסיבה לכך שהמחסום נותר פתוח כשהגיעה אליו. "אנחנו חונים שם תמיד, הם באמת חושבים שנתחמק מתשלום חניה של 12 שקלים? הייתי בטוח שזו טעות".

לאחר שהחברה תבעה אותו ניסה רן להגיע עמה להסדר תשלום מידתי ביחס לחוב החניה – אך ללא הועיל. בימים אלה הוא מנהל תביעה נגד החברה. רן הופתע לגלות שכמוהו נתבעו עוד עשרות לקוחות על ידי החברה בעילה דומה. "הם עשו כאן פס ייצור של כסף. שוכרים סוללת עורכי דין נגד לקוחות שחשבו בתמימות ששילמו בסלולר אוטומטית. מפעילים חוקרים פרטיים כדי לאתר את בעלי הרכב. אני מתכוון ללכת עם זה עד הסוף, בגלל הפרנציפ. זה פשוט ללכת על חלשים".

מבדיקה שערכנו נראה כי רבים מהלקוחות שנתבעו כלל לא מגישים כתב הגנה וכך הם מחויבים לשלם את הסכום, או לחלופין, רבים נכנעים ומשלמים מיד - והתביעה נמחקת. אדם בן דוד שילם 1,800 שקלים, לאחר שהחברה תבעה אותו בטענה שהתחמק מתשלום דמי חניה בגובה 30 שקלים. לדבריו, החליט להתפשר כי הבין שניהול ההליך המשפטי יהיה יקר יותר, וכרוך בו הסיכון שבית המשפט יפסוק לרעתו.

גם הוא טוען שיצא מהחניון מתוך הנחה שהמחסום נותר פתוח כיוון ששילם ביישומון בתשלום אוטומטי. "בכלל לא זכרתי את המקרה הזה. אמרתי להם שאני לקוח קבוע אצלם ושלא הייתי מתחמק מתשלום על חניה. הם לא היו מוכנים לבוא לקראתי בשום צורה".

החברה מצדיקה בתביעותיה את דרישת התשלום הגבוהה בכך שעל פי תקנון החניון, מי שלא יסדיר את תשלום החניה לפני יציאתו מהחניון – ישלם 650 שקלים "הוצאות טיפול", נוסף ל"הוצאות איתור והוצאות משפטיות". לטענת החברה, מדובר בחוזה שלקוחות החניון הסכימו לתנאיו.

אותה חברה שמפעילה את החניון מפעילה חניונים נוספים ברחבי הארץ – בהם חניון אתרים בתל אביב, חניון בית החולים העמק בעפולה, חניון בית החולים מאיר בכפר סבא וחניון רוגובין ברמת גן. בחלקם נמצא שהחברה הגישה תביעות נגד לקוחות בעילה דומה.

בתגובה מטעמה נשענה החברה על פסק דין שבו התקבלה תביעתה נגד אדם שיצא מחניון גן לונדון, לאחר שהחברה טענה נגדו שנצמד לרכב שלפניו וכך התחמק מתשלום. בפסק דין זה, שבו הנתבע לא היה מיוצג בידי עורך דין, התקבלו טענות החברה לפיה הוצאות האיתור שדרשה החברה מהנתבע הן סבירות לאור המשאבים שעל החברה להקצות כדי לאתר את בעלי הרכב, ושהוראות התקנון מהוות חוזה. עם זאת, בית המשפט פסק כי על הנתבע לשלם לחברה בסך הכל 2,795 שקלים - פחות ממה שדרשה החברה מהנתבע.

עו"ד מאור קאסוטו, שייצג את אדם בן דוד שהגיע לפשרה עם החברה ושילם 1,800 שקלים, שוקל להגיש תביעה ייצוגית נגדה. לטענתו, החברה נהנית מהעובדה שמרבית הלקוחות לא ישכרו עורך דין או ימשיכו בניהול ההליך עבור סכומי תביעה כאלה. "מדובר בשיטה שבה נזק זעום שלרוב נגרם ללא כוונה להרע ולעתים מתוך בלבול תפעולי, הופך לתביעה של אלפי שקלים. בסכומים כאלה אין היגיון כלכלי בשכירת עורך דין וניהול הליך משפטי. כך הופך ההליך לכלי לחץ שמופעל כלפי הציבור. הם הפכו את זה לעסק של ממש".

מחברת IPI נמסר בתגובה: "חזקה כי אדם העושה שימוש באפליקציית תשלום חנייה, יודע מיידית כי שילם או לא, עבור החניה, היות ונשלח אליו מסרון מהאפליקציה. אשר על כן, סביר להניח כי המתלוננים ידעו כי לא שילמו עבור החניה ולכאורה אינם תמי לב. ייאמר כי כל מי שפונה קודם לניתוב האירוע לטיפול משפטי מקבל מענה מיידי, פנייתו נבחנת ולרוב האירוע מוסדר בסכומים נמוכים משמעותית. החברה פועלת כמיטב יכולתה להימנע מנקיטה בהליכים משפטיים ובכל זה שולחת מכתב התראה מקדים לבעל הרכב וממתינה בטרם פונה לערכאות משפטיות. הציפייה כי בית עסק לא יפעל נגד אדם שלא שילם עבור השירות שהוענק לו אינה סבירה".