חודש הקניות הגיע ואיתו סכנת ההונאות: ממה להיזהר ואיך תתגוננו

החדשות בקצרה:

• כ-60% מקניות הישראלים בימי המבצעים מתבצעות באופן מקוון.
• מערך הסייבר הלאומי מזהיר מפני אתרי קניות מתחזים בעידן ה-AI.
• מומלץ להקליד את כתובת האתר ולא להיכנס דרך קישורים בהודעות.
• המומחים מזהירים: אין למסור פרטי אשראי או קודי אימות לצ'אטבוטים.
• והשירות החדש שמאפשר לבדוק אם קישורים הם אמינים או זדוניים.

חודש הקניות נפתח השבוע באזהרה של מערך הסייבר הלאומי מפני הונאות מתוחכמות. בעידן שבו הבינה המלאכותית מקילה על יצירת אתרים והודעות מתחזים משכנעים, ונתוני שב"א מצביעים על כך ש-60% מהקניות של הישראלים בימי המבצעים מתבצעות באופן מקוון, המומחים קוראים לציבור לגלות ערנות מוגברת. "מבחינת התוקפים, זו הזדמנות מצוינת", אמר נועם הנדרוקר, מנכ"ל חברת CYBIZ המתמחה בהגנת סייבר לעסקים.

איך מזהים אתר מתחזה?

• מערך הסייבר ממליץ להקליד את כתובת האתר באופן עצמאי בדפדפן או להיכנס דרך האפליקציה הרשמית, במקום ללחוץ על קישור שהתקבל בהודעה.
• הנדרוקר מציין כי אם קיבלתם הודעה על הנחה יוצאת דופן, כדאי להיכנס לאתר הרשמי בנפרד ולבדוק אם המבצע אכן קיים ושלא מדובר בניסיון פישינג.
• לפי הנדרוקר, הכתובת המזויפת עשויה להכיל שינוי קטן מהמקור, כמו אות נוספת, מקף או סיומת לא מוכרת. הוא מזהיר כי גם הופעת סמל המנעול בדפדפן אינה מבטיחה שהאתר אמין.
• יש לבדוק מי עומד מאחורי החנות: שם העסק, פרטי קשר, מדיניות החזרות ושירות לקוחות. מוצר יקר המוצע בהנחה של 90% תוך הפעלת לחץ לקנייה מיידית מהווה סימן אזהרה משמעותי.

אילו אתרים נמצאים בסיכון?

• התוקפים בוחרים לרוב מותגים בעלי ביקוש גבוה, בהם אתרי אופנה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, סמארטפונים, מוצרי טיפוח ואתרי מסחר בין-לאומיים גדולים.
• גם מותגים מקומיים עלולים להפוך למטרה, במיוחד אם הם מפרסמים מבצעים אטרקטיביים ברשתות החברתיות.

ממה להיזהר בעת שימוש בצ'אטבוט?

• אין להקליד בשיחה עם צ'אטבוט פרטים רגישים כמו פרטי אשראי, מספר תעודת זהות, סיסמאות או קודי אימות. המערך מדגיש כי אין לרכוש אוטומטית מוצרים שהכלי הציע, שכן הוא לא בהכרח יודע לזהות אם החנות אמינה.
• מומלץ שלא לאשר לכלי AI להתחבר לחשבונות הקניות, לדוא"ל או לאמצעי התשלום, ולוודא שכל פעולה דורשת אישור ידני שלכם.
• מחירים ותנאי משלוח שמוצגים על ידי הצ'אטבוט עלולים להיות לא מעודכנים, ולכן יש לאמת אותם מול האתר הרשמי של המוכר לפני התשלום.

איך מגינים על התשלום?

• המערך ממליץ להשתמש בכרטיס אשראי עם הגבלת סכום או בכרטיס ייעודי לקניות מקוונות כדי לצמצם נזק במקרה של חשיפת פרטים. הנדרוקר מתאר תרחיש שבו תוקפים מחדירים קוד זדוני לדף תשלום של אתר אמיתי, ולכן חשוב להפעיל התראות עבור חיובים כדי לזהות עסקאות לא מוכרות.
• יש להפעיל אימות דו-שלבי, הכולל קוד נוסף מעבר לסיסמה, בחשבונות הקניות ובדוא"ל.
• קוד חד-פעמי שנשלח מהבנק או מחברת האשראי אין למסור לאיש, גם אם הפונה מציג עצמו כנציג שירות או כמוכר.

זהירות: הודעות מתחזות על משלוחים

• לפי מערך הסייבר, במהלך חודש נובמבר מתגברות הודעות המדווחות על חבילה שהגיעה או מתעכבת. לדברי הנדרוקר, לעיתים הן כוללות בקשה לתשלום סכום קטן לצורך שחרורה.
• המלצת המערך היא להיכנס לאזור האישי באתר חברת המשלוחים או הדואר באופן ישיר ולא להשתמש בקישור שנשלח בהודעה.

מה עושים במקרה של חשד או הונאה?

• מערך הסייבר הלאומי השיק את פורטל הסייבר הלאומי, שכולל את שירות "קליק צ'ק", שבו מדביקים קישור חשוד בלי לפתוח אותו ומקבלים, לפי המערך, סימן בסבירות גבוהה אם הוא אמין או זדוני. ניתן לדווח למערך בחיוג ישיר 119, בוואטסאפ או באמצעות טופס מקוון.
• אם הזנתם פרטים באתר חשוד, יש לפנות מיד לחברת האשראי כדי לדווח ולבחון את חסימת הכרטיס.
• "לא צריך לוותר על המבצעים של נובמבר", מסכם הנדרוקר. "אבל כן צריך לזכור שגם התוקפים מחכים להם. לפעמים בדיקה של כמה שניות לפני התשלום יכולה למנוע נזק כלכלי משמעותי".