ישראל זורקת לפח אוכל ב-23.1 מיליארד שקל בשנה - וחצי ממנו אפשר להציל

הפגיעה בחקלאות ביישובי עוטף עזה וגבול הלבנון מעלה חשש לגבי יכולות ייצור המזון העתידיים בישראל. לפי מחברי הדוח השנתי של לקט ישראל, השפעות מלחמת 7 באוקטובר מחייבות חשיבה מחדש על השלכות אובדן המזון במשק הישראלי ועל כדאיות הצלת המזון. הדוח מעלה כי בשנת 2022 זרקה ישראל לאשפה 2.6 מיליון טונות של מזון בשווי של כ-23.1 מיליארד שקל - המהווים שיעור עצום של 37% מהיקף ייצור המזון בישראל.

• מבקר המדינה: הממשלה כשלה בפיקוח על מחירי המזון
• 20% מהחקלאים בישראל: הפסקנו לגדל ירקות במלחמה
• "אני במילואים, הלך הייבול": מצוקת החקלאים
• על רקע המלחמה: זינוק במחירי העוף

לפי מחברי הדוח, מתוך המזון שנזרק כ-50% היה בר הצלה - כלומר ראוי למאכל. מדובר במזון בהיקף של יותר ממיליון טונות ובשווי של 8.1 מיליארד שקל. נתון זה מטריד במיוחד כשלוקחים בחשבון ש-1.4 מיליון איש בישראל חיים באי ביטחון תזונתי בהיעדר גישה סדירה למזון ראוי.

הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מתפרסם זו השנה השמינית על ידי לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה גם בשיתוף משרד הבריאות. מחברי הדוח מציינים כי בעיית אי הביטחון התזונתי קיימת במדינת ישראל גם בשגרה, אולם צפויה להחמיר עקב המלחמה והשפעותיה הכלכליות.

מבין סך המזון שזרקו הישראלים לפח ב-2022, שווי של 9.5 מיליארד שקל נזרק לפח במשקי הבית. מתוך זה, 4.2 מיליון שקל היו פירות וירקות, 3.1 מיליון שקל היו דגנים וקטניות ו-1.6 מיליון שקל היו מוצרי בשר, ביצים ודגים. הירקות הם גם מוצר המזון שאפשר להציל את השיעור הגבוה ביותר מתוכו - 53%.

הגורמים העיקריים לאובדן המזון במשקי הבית לפי החוקרים הוא הכנת מזון בכמות עודפת, מזון פג תוקף, מזון שניזוק או נשפך, הכנה או בישול לקויים - וקניית יתר.

החוקרים אמדו את השווי של אומדן המזון למשק בית במונחים כספיים, ומצאו כי הוא עומד על 14% מסל המזון החודשי. לפי הממצאים, מדובר בזריקת לפח של 335 שקל מדי חודש למשק בית שמוציא 2,455 שקל בחודש על מזון. 23% מתוך המזון שנזרק לפח הוא פירות וירקות, וסוג המזון הבא בתור הוא מוצרי דגנים וקטניות (14%).

את המחיר משלמים בבריאות וסביבה

פרק חדש בדוח מסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל. מהפרק עולה שהעלות הבריאותית העודפת למשק מאי ביטחון תזונתי ב-2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקל, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. לפי מחברי הדוח, גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.

במקביל מציינים החוקרים כי להשלכת 2.6 מיליון טונות של מזון לפח יש השפעה סביבתית הנאמדת בכ-3.9 מיליארד שקל בשנה. פסולת המזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל ואחראית ל-6% מפליטת גזי החממה במדינה. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן יצמצם עלויות לטיפול בפסולת.

מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך מסר כי "היום יותר מתמיד, אין לנו את הפריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא. מקבלי ההחלטות חייבים לתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, ובכך גם לחסוך יותר מ-13 מיליארד שקל מתקציב המדינה בגין הוצאות בריאות, סביבה ורווחה".

לדברי חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO ועורך הדוח: "כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר תועלת משקית של 10.6 שקל, ולכן מהווה השקעה לאומית כחלק ממאמצי חיזוק הכלכלה לאחר המלחמה".