טיוטה של חוק ההסדרים, שילווה את התקציב הקרוב, מראה שממשלת ישראל מתייחסת בכובד ראש לאחד הנושאים שמעסיקים ביותר את האזרח הקטן: המחיר של הקניות בסופר. בחוק ההסדרים ישנן מספר רפורמות ושינויים מבניים שנועדו להילחם ביוקר המחיה. זה מה שתמצאו שם:
לחצו כאן לקריאת טיוטת השינויים לתקציב
פגיעה במונופול של יבואניות ויצרניות המזון
נדבך מרכזי בחוק ההסדרים בא לפתור כשלי שוק בתחום המזון שמייקרים את הקניות שלנו בסופר משמעותית, וסעיפים שונים בחוק עוסקים בכך. יבואניות שהתקשרו בבלעדיות עם יצרן בחו"ל, לא יוכלו לחתום איתן על סעיף לפיו ספקים אחרים של המוצר באירופה לא יוכלו למכור את מוצריהן ליבואניות אחרות לישראל. לדוגמה, חברה שמביאה ארצה את ברילה ביבוא ישיר, לא תוכל לדרוש מענקית הפסטות כי ספקיה המשניים באירופה לא ימכרו את הפסטה ליבואניות המתחרות בישראל. כך, יתאפשר יבוא מקביל בהיקפים גדולים בהרבה.
הספקיות הגדולות גם יצטרכו לבחור בין היצרנים הגדולים אותם הן משווקות. המשמעות היא שהיבואניות יצטרכו לבחור אם לספק את מוצריה של יצרנית גדולה אך בבלעדיות, או לספק מוצרים של יצרנית גדולה ויצרניות בינוניות, ללא בלעדיות.
התחרות על מקום על המדף בסופר
החוק עוסק גם בתחרות בין היצרניות על מדפי הסופר: סופר שירצה לפתוח סניף נוסף באזור ביקוש, מה שנחשב היום למסובך רגולטוריות, יוכל לעשות זאת בקלות אם יתחייב לספק את מוצריהן של יצרניות קטנות. רשת שרוצה לפתוח סניף נוסף באזור ביקוש, תצטרך להתחייב ששיעור ניכר מהמכירות שלה יהיה ממוצרי הספקיות הקטנות. כך, הספקיות הקטנות יקבלו "דריסת רגל" בסופרים, והמונופול של אלה הגדולות על המדפים ישבר.
ספקיות לא יוכלו להתנות הנחה לרשת שיווק בכך שירכשו מוצר אחר שלהן. היום, ספקיות גדולות מוכנות לתת הנחה על מוצר נמכר שלהן, כמו לדוגמה נייר טואלט, אם הרשתות יתחייבו לקנות מהן גם את השוקולד שהן משווקות או את משחות השיניים. מאחר שהמקום בסופר מוגבל, כך נדחקות החוצה יצרניות קטנות, שיכלו להציע את השוקולד או את משחת השיניים במחיר נמוך יותר לצרכן.
הקלה על יבוא בשר וביצים
נושא נוסף שמקבל מענה הוא הנטל הרגולטורי שמקשה על יבוא מוצרים חקלאיים, ועל כן מייקר אותם. בתחום הבשר והביצים מתקיים כיום אישור פרטני ליבוא על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. מדובר בתהליך ארוך ויקר שכולל ביקור במפעלים בחו"ל, ובסופו מתקבל אישור של מדינה או מפעל יחיד.
כעת מבקשים להחליף זאת בהליך מקל שיאפשר ייבוא רב יותר: על פי ההצעה, האיחוד האירופי וארה"ב יוכלו לייצא לישראל בהליך קצר הרבה יותר שיתרחש אחת לחצי שנה ויכלול פגישה ומילוי שאלון בלבד. גם ההליך לאשר ייבוא ממדינות שמייצאות לארה"ב ולאיחוד האירופי יתקצר משמעותית, אם כי יכלול ביקור במדינה.
בנוסף יוכנסו שינויים רגולטוריים בהליך הייבוא שאמורים להקל עליו משמעותית: בים השאר ביטול הכפילות בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות לאישור יבוא בשר גולמי ועוף, והשארת משרד החקלאות כרגולטור הקובע. תוקף חיי המדף, שנקבע עד כה על ידי משרד הבריאות, ייקבע על ידי היצרן כנהוג באיחוד האירופי.
הקלה ביבוא פירות וירקות
כיום לרוב סוגי הפירות והירקות אין אישור יבוא אפילו ממדינה אחת בעולם, והחסם העיקרי לכך הוא הצורך לקבל רישיון מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. המצב הזה חריג ביותר ביחס לעולם ומונע ירידות מחירים לצרכן.
בחוק מוצע שישראל תאמץ את המודל הרגולטורי של האיחוד האירופי, ולפיו לא יהיה צורך ברישיון ייבוא ותנאי הייבוא של פירות וירקות ייקבעו בחוק. זאת מלבד פירות וירקות חריגים (מנגו, בננות, פירות הדר ותפוחי אדמה) שנמצאים בסיכון גבוה למזיקים.
החלשת מועצת הצמחים
מועצת הצמחים בישראל היא מעין איגוד של מגדלי הפירות והירקות בישראל. בסמכותה לגבות מהחקלאים היטלים ויש לה פטור מהחוק להגבלים עסקיים, כלומר מותר לה לנהל תיאום מחירים בין היצרנים השונים ולמנוע תחרות. יחד עם היעדר היבוא, זו אחת הסיבות למחירי הפירות והירקות היקרים בישראל. החוק מבקש לבטל את סמכויות החובה של מועצת הצמחים על החקלאים, כך שהתקשרות של חקלאי מול המועצה תהיה וולונטרית ובאישור החקלאי. בנוסף סמכות המועצה לקבוע כמויות ייצור תבוטל, המועצה תפסיק לפעול לתאום מחירים וכמויות בין החקלאים ולא תפרסם מחירון של פירות וירקות בשוק הסיטונאי, שמסייע לתיאום מחירים.
הממשלה תצטרך להגיע להסכמות עם החקלאים
הממשלה אמנם לא מקדמת את הרפורמה בחקלאות בדיוק כפי שעשתה זאת הממשלה הקודמת, אך יחד עם הגברת יבוא הירקות והפירות והסעיף הנ"ל, אין ספק שהיא תעורר את זעמם של החקלאיים ותצטרך להגיע עמם להסכמות. חוק ההסדרים הוא חוק שמאושר במקביל לתקציב המדינה ומכיל את השינויים המבניים והרפורמות שאמורות להשפיע על התקציב, הן מצד ההוצאות והן מצד ההכנסות, בטווח הארוך והקרוב.