הבעיות בהגעת סחורות והלחץ שנוצר על המפעלים הם דבר שדובר עליו לא מעט. בין אם זה נובע מעלייה בביקוש, ובין אם בשל מחירי המכולות והטיסות שהרקיעו שחקים, כל אלו באו במהלך הקורונה יחד עם משברים כלכליים רבים. ובכל זאת - דווקא בקרב מי שרוצים, ובעיקר יכולים, לקנות שעוני יוקרה נוצר מחסור ממשי ולאו דווקא מהסיבות הידועות.
יניב שניידר מ"שניידר שעונים" ברעננה הציג לנו שעון שככל הנראה לא נזכה לרכוש: "זה שעון שעד לפני שנתיים-שלוש, היית מגיע לחנות ומקבל עליו הנחה. היום לא רק שלא תקבל הנחה, גם לא יכניסו אותך לרשימות המתנה". ולא רק זה, רשימות ההמתנה לדבריו ארוכות מאוד: "יש רשימות המתנה שכבר לא מדברים עליהן. זאת אומרת, מדובר ב-15 שנה, כבר לא מכניסים אותך לרשימות האלה".
שליחנו באירופה, אלעד שמחיוף, מסביר את המחסור באירופה בין השאר בפרוץ משבר הקורונה: "ההערכות היו שהקורונה תהיה ממושכת וקשה הרבה יותר מבחינה כלכלית, אז רולקס צמצמו משמעותית את הייצור, אבל עם ההתאוששות הכלכלית אנשים החלו לחפש שעוני יוקרה. עכשיו, כשיש ביקוש, הייצור פשוט לא עומד בקצב".
המחירים של השעונים היוקרתיים נעים מכמה עשרות אלפי שקלים ויכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים, והם מהווים סמל סטטוס עבור מי שעונד אותם. בינתיים, ברולקס מדגישים שהשעונים עצמם מיוצרים ומורכבים ידנית באחד מארבעה מתקנים בשווייץ, ולכן, על אף הביקוש הגובר, הם מבחינתם לא מתכוונים לשנות תוכניות.
כשזה המצב, ושצריך לחכות תקופה ארוכה ובלתי מוגבלת לשעון כזה, האתרים שמוכרים ביד שנייה - חוגגים. באתרי היד שנייה ניתן למצוא שעון שמחירו המקורי עומד על כ-35,000 דולרים והיום הוא נמכר בחצי מיליון דולר. כך או כך, נדמה שבזמן שבעולם עדיין לומדים להתמודד עם משבר אומיקרון, יש מי שמתמודדים עם משבר אחר, משבר חמור, של חוסר בשעוני יוקרה.