החופים שטופי השמש, התרבות התוססת וההיסטוריה העשירה של ספרד הם מזמן מגנט למטיילים. אבל בשנים האחרונות, הדברים שהופכים את המדינה לכל כך מפתה הפכו למקור למתח הולך וגובר. גל גואה של תיירות יתר מאיים להטביע את קסמם של יעדים אהובים, ודוחף את התושבים להילחם על אורח חייהם.

הסיפור של התיירות בספרד הוא סיפור של צמיחה פנומנלית. בשנות ה-50, המדינה אימצה את התיירות כדרך לשגשוג כלכלי ועיירות חוף ציוריות כמו ברצלונה ואיביזה פרחו, ומשכו מיליונים עם היופי והרוח חסרת הדאגות שלהן. עם זאת, ככל שמספר המבקרים גדל, היתרונות החלו לדעוך. מחירי השכירות הגואים אילצו את המקומיים לצאת ממרכזי הערים, בעוד שכונות היסטוריות היו מוצפות בחנויות מזכרות וברים בשעות הלילה המאוחרות. האיזון העדין בין יתרון כלכלי לשימור תרבותי החל לנטות.

"קולונוזיציה תיירותית"

אין מקום בספרד שבו המאבק בתיירות יתר גלוי יותר מאשר בברצלונה. ספינות תענוגות משחררות אלפי מבקרים מדי יום בנמל, והופכות את הרחובות לצרים וחנוקים ממוטות סלפי ופלסטיק שמושלך בכל עבר. בזיליקת הסגרדה פמיליה האייקונית, פעם מקום של התבוננות שקטה באומנות האדריכלית, נלחמת כעת בהמונים שעומדים בתור ומצטלמים. פעילים מקומיים, תחת כרזות כמו "ברצלונה לא למכירה", עורכים הפגנות ודורשים תקנות מחמירות על השכרת דירות נופש והגבלות על עגינת ספינות קרוז.

ברצלונה (צילום: FocalFinder, shutterstock)
בברצלונה לא רוצים יותר את המוני התיירים | צילום: FocalFinder, shutterstock

באנרים שמתנוססים ברחבי העיר נושאים את הסיסמה "הקולוניזציה התיירותית" עוטפים מרפסות. הרשתות החברתיות גועשות עם ההאשטאג BCNnoesunparque# (ברצלונה היא לא פארק שעשועים). הברצלונאים כמהים להחזיר לעצמם את העיר שלהם לא רק בדרישה לפחות מבקרים, אלא בקריאה לשינוי בפרדיגמת התיירות. המקומיים דוגלים בתיירות אחראית, כזו שמעריכה טבילה תרבותית על פני הזדמנויות צילום חולפות. שכונות כמו גראסיה (Gràcia) עם סצנת אומנות הרחוב התוססת שלה, או הרובע הגותי הגדוש בהיסטוריה, שואפות לפזר את המוני התיירים עם יוזמות קידום שכונות פחות מוכרות. בנוסף, מתנהלים קמפיינים לחינוך תיירים להתנהגות מכבדת, החל מכיבוד אזורי שחייה ייעודיים ועד היכרות עם העסקים המקומיים.

לה רמבלה ברצלונה ספרד (צילום: Prometheus72, shutterstock)
בעיר רוצים לפזר את התיירים בין השכונות. ברצלונה | צילום: Prometheus72, shutterstock

המאבק על תיירות היתר אינו מוגבל למוקדי החוף. כפרים ציוריים באי מיורקה מתמודדים עם זיהום רעש ומזבלות שעולות על גדותיהן. דוגמה נוספת היא במקומות כמו גרנדה, ארמון אלהמברה עוצר הנשימה נאבק לנהל את כמות המבקרים העצומה. בעוד שהתיירות נותרה מנוע כלכלי מכריע עבור אזורים רבים, מספר הולך וגדל של ספרדים מרגישים שהתעשייה הפכה מברכה לקללה שמותירה אותם עם מעט רווחים, אך בעיקר עולה בתרבות מדוללת, ושחיקה של מה שהפך את ספרד לאבן שואבת למטיילים מלכתחילה.

"לכו הביתה לעזאזל"

התיירות ללא ספק הניעה את העלייה הכלכלית המטאורית של מלאגה (Málaga). עיר הנמל המנומנמת הפכה למרכז שוקק חיים, המתגאה במלונות אלגנטיים, מסעדות אופנתיות ונמל מתחדש. עם זאת, זרם המבקרים גובה מחיר יומיומי מתושבי העיר, או בכינויים המלאגניוס. שכר הדירה מרקיע שחקים, דוחף את המקומיים לפאתי העיר או אפילו מחוצה לה, רחובות צרים – שפעם הייתה בהם רוח חיים של שיחות שכנים בספרדית – מהדהדים כעת בשקשוק של מזוודות וקקופוניה של קבוצות מטיילים. 

התסכול במלאגה עמוק. קבוצות אקטיביסטיות מקומיות כמו Málaga No Se Vende (מלאגה לא למכירה) מארגנות הפגנות, קריאותיהן מהדהדות במרכז ההיסטורי. המקומיים דורשים תקנות על שכירות לטווח קצר שחנקו את החיים בשכונות המסורתיות והפכו אותן למעונות של תיירים חולפים. רוח הקהילה התוססת של פעם הולכת ומתפוגגת ומתחלפת בתחושה של אקראיות עם מטיילים שמגיעים והולכים בכל כמה ימים.

ערב מלאגה ספרד  (צילום: Avillfoto, shutterstock)
התושבים חושבים שהעיר השתנתה. מלאגה | צילום: Avillfoto, shutterstock

אחרי שנים של ניסיונות שקטים ומחאות המוניות שלא צלחו, כעת תושבי מטרופולין הנופש של אנדלוסיה החלו בקמפיין פרובוקטיבי בהרבה. נראה כי הדבר מכוון, בין היתר, נגד הסבת שטחי מגורים לדירות נופש פרטיות בעלות תשואה גבוהה. כפי שמראה דיווח של Euronews, המלאגניוס מדביקים פליירים ומדבקות על קירות ודלתות בתים רבים בעיר המכילים מסרים ברורים. בתרגום מספרדית, אותן מדבקות אומרות לתיירים "פעם זה היה הבית שלי" או "כאן היה פעם מרכז העיר".

אם לשפוט לפי הפוסטים השונים ברשתות החברתיות, מדבקות אחרות שהודבקו ברחבי העיר היו הרבה פחות רגועות: "המקום הזה מסריח מתיירים" או "לכו הביתה לעזאזל". כפי שמדווח העיתון הספרדי "דיאריו סור", את קמפיין המדבקות יזם מפעיל בר מקומי בשם דני דרונקו. על פי הצהרותיו שלו, הוא עצמו הפך קורבן לתוצאות תיירות היתר כאשר בעל הבית שלו העיף אותו כדי להפוך את דירתו לנכס איירבינבי שמניב תשואה גבוהה בהרבה על ידי השכרה לתיירים. 

כסף רב – הרס רב

הקרב של מלאגה וברצלונה אינו ייחודי להן. יעדי תיירות נוספים בספרד ממשיכים להיאבק בזרמים האדירים של התיירים. למרות שהתיירות היא ללא ספק מקור ההכנסה החשוב ביותר באיים הקנריים (לפי ההערכות מדובר על 80 אחוזים במישרין או בעקיפין), ההצהרות הזועמות של המקומיים אינן מפתיעות. כפי שמדווח המירור הבריטי, מומחים מזהירים מפני "קריסה מערכתית" באיים הקנריים עקב הגדלת מספרי התיירות. בנוסף, כלי תקשורת מקומיים דיווחו לאחרונה על מצב חירום במים בטנריף, גם הוא כתוצאה משימוש יתר של בתי מלון והמוני תיירים.

כפי שמציגות התמונות מהעיתון המקומי של האיים הקנריים, Canarian Weekly, מגוון רחב של כתובות גרפיטי נמצאו במקומות שונים ורוססו ברחבי האיים, בעיקר בטנריף המרכזי. המסרים כוללים: "תיירים לכו הביתה", "גן העדן שלך הוא הגיהינום שלי" ו"הרס המגוון הביולוגי".

באופן טבעי המצב באיים הקנריים בפרט, אך בספרד בכלל, לא לגמרי מותיר ברירה לספרדים אלא לנסות להיאבק בתיירות היתר. יחד עם זאת, ההסתמכות הכמעט בלתי מתפשרת על הכנסות מתיירות מחייבת אותם למצוא את האיזון בין מאבק צודק לשמירה על המטיילים.