בסקר שערך המכון לחקר הקמעונאות עבוד MAKO, בחנו 20 מוצרי דגים, עופות ובשר טרי מהשכיחים ביותר לא רק בשולחן החג בפסח 2023, אלא גם באירועי חול המועד בהם נדליק את הגריל, נארח, נתארח ונכבוש את הפארקים הציבוריים.
"למרות שאנו רואים את החדשנות בתרבות הצריכה, עדיין הישראלים מתמקדים במספר פריטים נפוצים ושכיחים", אומר ד"ר חזי גור מזרחי, מנהל המכון לחקר הקמעונאות. "בחלקי העוף הטרי -הכרעיים, וחזה העוף והפרגית הטרי מהווים יותר מ-70 אחוזים מכלל המכירות. במוצרי הבקר הטרי הבשר הטחון הוא הדומיננטי ביותר, אחריו האנטריקוט ומיד אחריו חלקי הכתף והשריר. במוצרי הדגים, הקרפיון המסורתי כבר מזמן אינו מהווה סממן בגרף הנתונים, הציבור הישראלי רוכש בעיקר דגים מפולטים ופילה הסלמון והאמנון מהווים יותר מ-85 אחוזים מכלל מכירות הדגים ברשתות השיווק.
כמה נשלם השנה על סל?
הבדיקה מצאה פערים של יותר מ 28 אחוזים בין הסל הזול ברשת חצי חינם לבין הסל היקר ברשת מחסני השוק. מחיר לק"ג אנטריקוט טרי ברשת יוחננוף עומד על מחיר של 179 שקלים לק"ג מול אנטריקוט ברשת חצי חינם שעומד על מחיר של 99.90 שקלים לק"ג. בשר בקר שריר טרי ברשת רמי לוי נמכר ב 44.90 לק"ג וברשת מחסני השוק במחיר של 69.90 לק"ג. פילה מדומה טרי ברשת שופרסל דיל נמכר במחיר של 84.90 שקלים לק"ג וברשת ויקטורי במחיר של 59.90 שקלים לק"ג פערי המחירים מציגים תנודות והפרשים משמעותיים בין מוצר למוצר ובין רשת לרשת.
"הנתונים השנה הפתיעו לטובה":, קובע ד"ר גור מזרחי." אני חושב שבעקבות משברי הרפורמה המשפטית הקניות נדחו ואיתן הגיע הלחץ מקרב רשתות השיווק שנאלצו להגביר את התחרות ביניהן. הסל הממוצע השנה עומד על ערך של 1237 שקלים מול ערך של 1268 שקלים לאותו יום אשתקד, מה שאומר שהשנה נשלם פחות 2.5 אחוזים בממוצע על אותו הסל. כמו כן הדירוג במקומות הראשונים זהה לשנה קודמת, ומצביע על הגברת התחרות העסקית שמובילה להטבה עם יוקר המחיה".
לדבריו, הוא מציע מציע שהלקוחות לא יתרגלו למחירים ברשתות השיווק , כי המטרה העיקרית היא לכבוש את נתחי השוק וכיסו של הצרכן ,במיוחד בתקופה בה אחוז לא מבוטל מהציבור נהנה מתווי שי שקיבל ממקום עבודתו, והקמעונאים אינם רוצים שהלקוחות שלהם יזנחו אותם בתקופת החגים לרשת אחרת. "אני מזכיר שלאחר החג צפויה לנו התייקרות במוצרי הסל רגע אחרי החגים בשיעור של יותר מעשרה אחוזים".
כמה תשלמו השנה על בקבוק היין לחג?
שוק היינות כבר ממזמן התפתח ממוצר צריכה ששותים בחגים, לתרבות ענפה.מדינת ישראל אומנם אינה מעצמה בתחום היינות למרות זאת היקבים הישראלים משיגים מדליות וציונים גבוהים בהתמודדות בתחרויות יינות בינלאומיות.
למרות זאת הישראלים עדיין לא מגיעים לרמות הצריכה בחו"ל: בארץ שותה צרכן ממוצע כשמונה בקבוקי יין בשנה (כשישה ליטרים) לעומת מדינות אירופה וצפון אמריקה שהפער מגיע לעד פי שמונה מהצריכה המקומית.
המחיר הממוצע לבקבוק יין ברשתות השיווק עומד על ערך של כ-30 שקלים לעומת המחיר הממוצע בחנויות המתמחות שהוא יותר מכפול ויש לכך סיבה, מחירי היינות התייקרו מול חג קודם בשיעור של כ-6 אחוזים ופערי המחירים ללא השפעות החגים יציג נתון ישר לאחר החג של קרוב ל-10 אחוזים.
"דפוסי הצריכה מתרכזים במספר מועדים בשנה" סביב חגי ישראל ובאירועים מיוחדים", אומר ד"ר גור מזרחי. "רשתות השיווק מציגות מבצעי חג שההנחות מתבססות על מכירת כמות כגון 4 בקבוקים ב- 100 שקלים או 3 ב- 100 שקלים".
בעזרת המכון לחקר הקמעונאות, סקרנו שמונה רשתות שיווק מובילות עם סל המכיל 63 בקבוקי יין מכל המותגים המובילים ברשתות השיווק. התוצאה היא שהפער בין הסל הזול ליקר עומד על 15 אחוזים אך הפערים בין המקומות הראשונים מציגים נתונים זניחים.
היכן הצרכן הישראלי רוכש את היינות לחג?
"השוק המקומי מחולק למספר קבוצות צריכה. הראשונה היא קבוצת הצרכנים אניני הטעם שמתאפיינים בידע וסקרנות שמובילה לחשיפת מותגים וזנים חדשים. הקבוצה הזו צורכת את מוצריה בעיקר בחנויות המתמחות ליינות ואלכוהול ונהנית מתרבות ושיח כחלק מחוויית הקניה. השנייה היא הקבוצה שצורכת בעיקר יינות במרכולים באופן שוטף, והצרכנים בה מושפעים במידה ניכרת ממבצעי תקופתיים ופרסומות",אומר ד"ר גור מזרחי. יש כמובן גם את אלו שמצאו את דרך האמצע, והם מחלקים את הרכישה בין חנויות מתמחות למדפי היין ברשתות השיווק".
לדבריו, רשתות השיווק מושפעות מטרנדים ומעדיפות לעסוק במכירות כמותיות. " אפשר כמובן למצוא גם מעט מותגי יוקרה בחלק מרשתות השיווק, אבל אנחנו נמצא בעיקר במדפי המרכולים בעיקר את רבי המכר מהיקבים הגדולים והמובילים כגון יקבי כרמל, יקבי טפרברג, יקבי רמת הגולן, יקבי תבור, יקבי בנימינה, ויקבי ברקן", הוא אומר.
למה רשתות השיווק לא מעדיפות למכור יינות יוקרה בנוסף?
"התשובה לכך תלויה בהיצע וביקוש, שטחי המכירה ברשתות השיווק יקרים ומוגבלים והקמעונאי רוצה להפיק את המרב מכל סנטימטר, ולהניח מוצר שהדרישה עליו מועטה ומגבלת זה פחות חכם מבחינתו ,אף על פי שזה יכול לחזק את מעמדו ואת הבידול מול שאר המתחרות", הוא משיב. "בנוסף, יש לכך סיבה נוספת שאותו צרכן שרוכש בקבוק יין בעלות של יותר ממאה שקלים. הוא לרוב יחפש חוויית קניה, ידע ויחס, ובחנות מתמחה הוא יכול ליצור אינטראקציה עם איש מכירות, לקבל המלצות ויחס אישי ולהרגיש שהוא אוטוטו נכנס למעגל אניני הטעם ולחוג הסילון".