הפיקוח על הבנקים הטיל עיצום כספי בסך של 900 אלף שקל על חברת כרטיסי האשראי מקס, לאחר שזו כיבדה חיובים שהתקבלו בגין הרשאה לחיוב כרטיס האשראי, למרות שהכרטיס בוטל. בפיקוח על הבנקים בדקו את התנהלות מקס בעקבות תלונת ציבור שהתקבלה אצלו בנושא חיוב בעסקאות בכרטיס מבוטל.
מבדיקה שערך הפיקוח על הבנקים מול מקס עלה כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה לאחר מועד הביטול נחסמות כנדרש. עם זאת, מהבדיקה עלה כי כאשר נחסם כרטיס אשראי בשל הונאה, אך התברר בדיעבד כי לא בוצעה בכרטיס הונאה, התאפשרה קליטה של הוראות קבע בכרטיס. מדובר בהוראות קבע דוגמת תשלום לקופת חולים לחברת סלולר או לגופים פיננסיים.
בפיקוח על הבנקים הסבירו לחברת כרטיסי האשראי כי בנסיבות אלה היא אינה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון הלקוח, ולכן דרש ממנה הפיקוח למנוע הישנות מקרים דומים. בנוסף, הפיקוח ממשיך בבדיקת הנושא ובוחן נקיטת פעולות נוספות מול החברה, לרבות החזר ללקוחות הרלוונטיים, ככל שאלה נפגעו.
חוק כללי הבנקאות קובע כי הסכום המרבי שיכול הפיקוח על הבנקים להשית על מקס כתוצאה מהפרתו עומד על מיליון שקל, אך בפיקוח הפחיתו 10% מהסכום, לאחר שהחברה הפסיקה את ההפרה אחרי פניית המפקח אליה.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מסר: "הוגנות היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם היא בליבת עיסוקו של הפיקוח על הבנקים, ואני מייחס לכך חשיבות רבה. למערכת היחסים החוזית עם הלקוח יש התחלה וסוף מוגדרים וברורים, כפי שנקבע במפורש בהוראות הפיקוח על הבנקים. על כן, לא ייתכן כי לאחר סיום החוזה, חשבון הלקוח יחויב בגין עסקאות שבוצעו בכרטיס שבוטל. בכוונתנו להמשיך ולאכוף את קיומן של הוראות הפיקוח על-מנת לוודא כי לקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מקבלים שירות ראוי והוגן".
ממקס נמסר בתגובה: "למדנו את פרטי המקרה ופעלנו בהתאם להנחיות בנק ישראל. עם זאת, נסביר שהפעילות בוצעה על-מנת לא לפגוע בהוראות קבע ותשלומים שוטפים שבוצעו בפועל על-ידי הלקוחות. נציין כי מלקוחות אלה לא נגבו דמי כרטיס".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"