"כבר לא שווה ללכת לעבוד": פערי הסבסוד בחופש הגדול שיכולים להגיע לאלפי שקלים

חדשות בקצרה:

• פערי סבסוד לקייטנות בין הרשויות המקומיות יוצרים הבדלים של אלפי שקלים במחיר.
• המדינה מעניקה סבסוד בסיסי ומשאירה לרשויות לבחור כמה להוסיף מתקציבן.
• בירושלים ובבית שמש משלמים ההורים כ-110 שקלים עבור מחזור קייטנה מלא.
• בתל אביב המחיר לקייטנה של יום ארוך בחודש יולי מגיע ל-1,402 שקלים.
• התוצאה: הורים שנדרשים להשלים אלפי שקלים מכיסם - או לוותר על ימי עבודה.

החופש הגדול הפך בשנים האחרונות לאחת ההוצאות הכבדות ביותר של משפחות עובדות בישראל. אלא שמתברר שלא רק מספר הילדים קובע כמה תשלמו על קייטנות - גם היישוב שבו אתם גרים קריטי. בעוד שבערים מסוימות הורים נהנים מקייטנות מסובסדות בעלות של עשרות או מאות שקלים, בערים אחרות הם נדרשים להוציא אלפי שקלים עבור אותה תקופת חופש.

"זה יוצא לנו אלפי שקלים רק על המסגרות של יולי ואוגוסט, וגם זה לא סוגר את כל החופש", מספרת מעיין מאורנית. "נשארים ימים באמצע שפשוט אין מה לעשות איתם, ואז או שלוקחים חופש מהעבודה או שמביאים בייביסיטר. בסוף כל יום כזה עולה עוד כסף".

מבדיקה שביצעה קרן ברל כצנלסון עבור N12 עולה כי הפערים בין הרשויות דרמטיים, ונובעים בעיקר מהיקף הסבסוד שהרשות המקומית בוחרת להעניק מעבר להשתתפות המדינה. הבדיקה מבוססת על נתוני משרד החינוך, אתרי הרשויות המקומיות ואתרי מפעילי הקייטנות.

הערים שבהן המחירים נמוכים במיוחד

לפי משרד החינוך, תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול" מיועדת לילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים, ופועלת במשך שלושה שבועות לפחות בין השעות 08:00 ל-13:00. השנה, בעקבות המלחמה עם איראן, הורחבה התוכנית גם לחלק מתלמידי כיתות ד'-ו' ו-ז'-ט'. המדינה מעניקה סבסוד בסיסי, אולם מצפה מהרשויות המקומיות להשלים את יתרת המימון.

המשמעות היא שהיקף ההשתתפות של ההורים נקבע בפועל לפי יכולתה ורצונה של כל רשות להשקיע תקציבים נוספים - והתוצאה היא פערים של מאות ואף אלפי שקלים למשפחה.

כך בירושלים, שנמצאת באשכול סוציו-אקונומי נמוך, משלמים ההורים כ-110 שקלים בלבד עבור מחזור קייטנה מלא, הודות לשילוב של סבסוד ממשלתי מקסימלי והשלמה משמעותית של העירייה. גם בבית שמש נהנים ההורים ממחירים נמוכים במיוחד: כ-110 שקלים לקייטנה רגילה וכ-75 שקלים במסגרות "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר), בעיקר במגזר החרדי, הודות לסבסוד רחב שמעניקה הרשות.

לעומת זאת, בתל אביב, המשתייכת לאשכול סוציו-אקונומי גבוה ולכן אינה זכאית לסבסוד ממשלתי, התמונה שונה לחלוטין. מחזור ראשון של קייטנה עירונית עולה כ-630 שקלים למתכונת "יום קצר" שמסתיים ב-13:30, וכ-1,402 שקלים ל"יום ארוך" הכולל גם צהרון אחרי הצהריים. בחודש אוגוסט, שבו המסגרת היא לשבועיים בלבד, המחירים יורדים לכ-465 שקלים למתכונת "יום קצר" ולכ-710 שקלים ל"יום ארוך".

במעלות-תרשיחא בחרה העירייה לסבסד בעצמה חלק משמעותי מהעלות במחזור הראשון, כך שהמחיר עומד על כ-300 שקלים בלבד, לאחר שהעירייה הפחיתה את המחיר מכ-440 שקלים וספגה את ההפרש מתקציבה. אלא שגם כאן הסבסוד חלקי: במחזור השני, באוגוסט, המחיר קופץ לכ-800 שקלים וכולל כיסוי של שעות הבוקר בלבד.

"החופש הגדול זה ישר לפתוח מחשבון"

גם כאשר המדינה משתתפת במימון, הסיוע מוגבל בזמן. במהלך שנת הלימודים המדינה מסבסדת את הצהרונים, אולם ב-1 ביולי הסבסוד הזה נפסק. עבור חודש אוגוסט, ולרוב גם עבור תלמידי הכיתות הגבוהות יותר, אין מנגנון ממשלתי קבוע. המשמעות היא שרשויות חזקות או כאלה שבוחרות להפנות תקציבים ייעודיים מצליחות להציע מסגרות נוספות, בעוד שברשויות אחרות ההורים נותרים ללא פתרון - או נאלצים לממן אותו מכיסם.

לדברי הורים רבים, בנקודה מסוימת החשבון כבר מפסיק להיות כלכלי. לאחר תשלום אלפי שקלים לקייטנות, צהרונים, בייביסיטר וימי חופשה מהעבודה, יש מי שטוענים כי "כבר לא שווה ללכת לעבוד" במהלך החופש הגדול.

נדב מתל אביב מתאר את החופש הגדול כתרגיל כלכלי מורכב. "אצלנו החופש הגדול זה ישר לפתוח מחשבון: כמה לקייטנה, כמה לבייביסיטר, כמה ימי עבודה נפסיד. גם כשיש מסגרת, היא מכסה רק חלק מהתקופה. בשאר הימים זה או לשלם פרטי או להישאר בבית, ושני הדברים עולים לנו הרבה".

גם רותם מראש העין טוענת שהעלות כבר הפכה לנטל של ממש: "על ילד אחד זה כבר אלפי שקלים, אז כשיש שניים זה נהיה ממש כבד. משלמים על יולי, אחר כך עוד על אוגוסט, ובכל זאת נשארים ימים בלי מסגרת. כל יום כזה זה עוד כסף לבייביסיטר, או יום עבודה שהלך".