N12
פרסומת

אלפי שקלים לחקלאי - התשלום החדש שיצטרכו לשלם לרבנות הראשית

הכיתוב "ללא חשש טבל, עורלה ושביעית" מסתיר שורת תקנות מחייבות לחקלאים • אחת מהן מחייבת בדיקה שנתית גם למטעים ותיקים, לעיתים ללא חשש ממשי • עד לאחרונה חלק מהבדיקות ניתנו ללא תשלום - אך כעת החקלאים נדרשים לשלם אלפי שקלים בשנה • ניסיון לרפורמה להפחתת העלויות נגנז, והנטל נותר בעינו

יובל שדה
פורסם:
הרבנות הראשית
הרבנות הראשית (ארכיון) | צילום: פלאש 90
הקישור הועתק

ישראלים רבים נתקלו ככל הנראה בביטוי "ללא חשש טבל עורלה ושביעית", שמופיע על אריזות של רוב הפירות והירקות שנמכרים בישראל. מאחורי הביטוי הזה מסתתרות שורה של תקנות שחקלאים צריכים לעמוד בהן כדי שהפירות והירקות שלהם ייחשבו לכשרים.

אדם קונה ירקות בסופר
ירקות בסופר (אילוסטרציה) | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

כל שנה מחדש

אחת התקנות הללו היא "איסור עורלה", שקובעת שאסור לאכול מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם. כדי לעמוד באיסור זה כדי לקבל תעודת כשרות, נאלצים החקלאים לעבר ביקורת שנתית מטעם אגרונום שיש לו אישור לכך מהרבנות הראשית. הביקורת נדרשת גם במקרה שבו הפרדס, המטע או הכרם ננטעו מזמן ולא היה אמור להיות חשש אמיתי כי הוא מפר את האיסור, וגורם המעורה בפרטים אמר לחדשות 12 כי "גם כרם זיתים בן 400 שנה צריך לעבור ביקורת כזו מדי שנה".

מטע אבוקדו אילוסטרציה
מטע אבוקדו (ארכיון) | צילום: Theeraphong, Shutterstock

עד לפני שבוע וחצי היה פקיד מטעם הרבנות הראשית שבדק והעניק לחקלאים רבים את האישור לכך שאינם עוברים על האיסור ללא תשלום ובחינם, ובמקביל לו היו אגרונומים פרטיים שסיפקו את השירות הזה בתשלום. אך החל מהשבוע שעבר אותו עובד רבנות שהיה מעניק את השירות בחינם הועבר לתפקיד אחר - וכעת החקלאים הרבים שלא נדרשו לשלם עד כה על השירות מחויבים להוציא אלפי שקלים בשנה כדי לעמוד בתקנות הכשרות.

הרפורמה שנגנזה

לפי מחירון שפרסמה הרבנות הראשית, התשלום המינימלי עבור בדיקת שטח לעניין עורלה עומד על 300 שקל לשטח חקלאי של 40-1 דונמים, ויכול להגיע לסכומים של אלפי ואף עשרות אלפי שקלים על שטחים חקלאיים של יותר מ-700 דונמים - כאשר את הסכום הזה ייאלצו החקלאים לשלם מדי שנה שוב ושוב.

פרסומת
חקלאות בצפון
חקלאות בצפון (ארכיון) | צילום: פלאש 90

בשנת 2016 פורסם דוח של משרד האוצר שקבע כי עלות הכשרות למשק הישראלי נאמדת בכ-2.8 מיליארד שקל בשנה וכי היא מחולל מרכזי של יוקר המחיה. בתקופת ממשלת השינוי נעשה ניסיון לעשות רפורמה ברבנות, בין השאר משיקולים של יוקר המחיה, אך חילופי הממשלות הובילו לכך שהרפורמה נגנזה.