לא רק בגלל המחיר והנופים: הישראלים כובשים את המדינות שתומכות בנו

ההכרזה בשבוע האחרון על קידום הטיסות הישירות בין ישראל לארגנטינה כבר בסוף השנה מסמנת לא רק פריצת דרך תעופתית בקו ישיר שיעמוד על כ-16 שעות לדרום אמריקה (מה שלא היה מאז 2011), אלא גם המשך טבעי לקשר המדיני החם בין המדינות, ומהלך שעשוי להשפיע באופן ישיר על מפת התיירות של הישראלים, ובעיקר התרמילאים, בשנים הקרובות. כמובן, כל זה יקרה במידה והקו הישיר שאותו תפעיל אל על אכן ייצא לדרך בחודש נובמבר הקרוב, ולא ייקלע לקשיים כלכליים בהמשך בשל העלויות הכספיות העצומות של תפעול קו מסוג זה, למרות סבסוד כספי מצד המדינה על מנת שהמהלך הזה אכן ייצא לפועל.

בשנים האחרונות אלפי הישראלים שטסו לטיול הגדול הסתמכו על טיסות קונקשן באירופה, וכעת נראה כי האפשרות לטוס ישירות לדרום אמריקה הופכת לריאלית יותר. ההכרזה על הקו שמחבר בין נתב"ג לבואנוס איירס מגיעה על רקע תמיכתו הפומבית של נשיא ארגנטינה בישראל (כולל ההופעה הבלתי-נשכחת בטקס המשואות), ובשילוב הרצון המשותף של נתניהו ומיליי לחזק את הקשרים בין המדינות גם ברמה האזרחית.

>> "פריז של דרום אמריקה": עיר הבירה שמתכוננת לחזרה לגדולתה

>> "אף אחד לא אוהב אותם": אשפה, מסיבות ודירות הרוסות – הישראלים בארגנטינה על המוקד

>> מתחממות: היחסים עם המדינה הזו הולכים ומשתפרים

על פי ההודעה של חברת אל על, החברה צפויה להפעיל שתי טיסות שבועיות לארגנטינה במטוסי הדרימליינר החדשים והמתקדמים, ומכירת הכרטיסים לקו צפויה להיפתח במהלך חודש מאי. בנוסף, נמסר כי החברה תפעיל באמצעות שותפות הקו-שייר טיסות המשך ליעדים נוספים ברחבי היבשת דרך מגוון יעדים באירופה.

הקשר בין מדיניות חוץ לענף התיירות אינו חדש, אך בשנים האחרונות הוא מקבל ביטוי בולט יותר. לצד ארגנטינה, ישנן מדינות נוספות שמזוהות עם קשרים חמים לישראל - ואנחנו מצביעים ברגליים. ארה"ב למשל נחשבת כבר שנים ליעד מוביל עבור התיירים מהארץ, עם תנועה יציבה והדוקה.

מי שמככבות ברשימה הן גם הונגריה, צ'כיה ופולין, מדינות שהביעו תמיכה ברורה בישראל מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר. גם הודו, שממשיכה לשמור על קשרים יציבים וחמים עם ממשלת ישראל, מחזקת את מעמדה כיעד פופולרי במיוחד בקרב צעירים ותרמילאים, תוך שהיא שומרת על מקומה במפת התיירות הישראלית.

"בשנים האחרונות התעצם הצורך של הישראלים לטוס ולנפוש בחו"ל, על אחת כמה וכמה חשוב שזה יהיה במקום שבו קיימת תחושת ביטחון ושנרגיש רצויים לצד קבלת יחס חם", אומר יוני וקסמן, משנה ליו"ר חברת הנסיעות אופיר טורס. "על הצורך הזה עונות מדינות כמו הונגריה, צ'כיה וסלובקיה, שבנוסף גם מתאימות למגוון רחב של סוגי טיולים עם אפשרות לחופשות עירוניות, אטרקציות משפחתיות וזוגיות, טיולי טבע ונופים, קולינריה, חופשות ספא, וכל זה במחירים נגישים מאוד. היעדים הללו ימשיכו להיות פופולריים מאוד לאורך השנים הקרובות".

לדבריו, נראה כי הקשר בין יחסים מדיניים לבין בחירת היעדים של התיירים הישראלים רק הולך ומתחזק. "ההכרזה על טיסות ישירות היא דוגמה מובהקת לכך, ולא מדובר רק בפתיחת קו תעופה אלא סימן למגמה רחבה יותר. "ככל שהקשרים בין ישראל למדינות שונות ימשיכו להתחזק, כך גם חברות התעופה צפויות להתעניין ולהרחיב את היצע היעדים, והישראלים יוכלו לבחור ביותר ויותר מקומות שבהם הם מרגישים רצויים, בטוחים ומחוברים".

יהודה זפרני, מומחה בין-לאומי לתיירות ותעופה ומנהל תחום התיירות והפנאי במועדון צרכנות הוט, מציין גם הוא כי בענף התעופה עדים לתנועה ברורה של ישראלים שבוחרים להגיע למדינות שפחות עוינות כלפיהם. "אנחנו רואים ירידה ביעדים כמו פריז, לונדון ואמסטרדם, שלוש ערים שהיו פופולריות ומבוקשות מאוד אצלנו, לעומת עלייה משמעותית ביעדים ידידותיים שגם הממשלות שם הביעו תמיכה בישראל כמו פולין, הונגריה וקפריסין. תחושת הביטחון האישי והיחס של המדינה לישראל הפכו לגורם מרכזי שמשפיע על בחירת היעד".

לדברי פרופ' אלון גלבמן, ראש התוכנית לתואר שני בניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת, מחקרי תיירות מצביעים על קשר משמעותי בין בחירת יעדים בקרב תיירים בכלל ובקרב ישראלים בפרט, לבין שילוב של אלמנטים כמו יחסים מדינתיים, עמדות הציבור המקומי כלפי מדינת המבקרים, ותפיסת הביטחון הסובייקטיבית של המטייל.

"בניגוד לתיירים ממדינות רבות אחרות, עבור ישראלים שאלת הסיכון אינה נגמרת רק ברמת הביטחון הכללית ביעד, אלא גם בשאלה "עד כמה בטוח להיות שם כישראלי?". יחסים דיפלומטיים חיוביים בין מדינות, יוצרים תחושת לגיטימציה וקבלה, המחלחלת לתודעת התיירים ומגבירה את תחושת הביטחון ואת הביקוש ליעד, כך למשל, לאחר הסכמי הנורמליזציה נרשמה עלייה משמעותית בתיירות ישראלית לאיחוד האמירויות, הנתפסת כיום כידידותית ובטוחה", אומר גלבמן.

"מנגד, יעדים שבהם קיימת תפיסה של עוינות ציבורית או מתיחות פוליטית, גם אם אינם מסוכנים אובייקטיבית, עלולים להיתפס כפחות אטרקטיביים, כמו במקרה של תורכיה אליה ישראלים רבים נוטים להימנע מלהגיע בתקופות של מתיחות מדינית, למרות היותה יעד תיירותי מפותח". הוא מציין שעולה כי תפיסת הסיכון התיירותי בקרב ישראלים מושפעת באופן מהותי לא רק מגורמים כלליים ושכיחים של בטחון אישי במדינות הביקור, אלא גם מהקשר הפוליטי מדיני הרחב, ומהאופן שבו הם מעריכים ההשלכות של קשר זה ליחסם של המקומיים ביעד כלפיהם.

למרות המגמה הברורה, מוסיף פרופ' גלבמן כי יש לציין כי קיימת גם מגמה אחרת בקרב חלק לא מבוטל מהתיירים הישראלים, כמו למשל תרמילאים בשנות העשרים לחייהם, עבורם עשויה להיות רמת רגישות נמוכה יחסית לאלמנטים כמו אזהרות מסע או יחסי עוינות עם בין מדינת היעד לישראל, מה שלעיתים מוסבר בכך שהם מרגישים מורגלים לחיות ולהיות בסביבה רבת סיכונים בטחוניים, לעיתים חושבים כי ישראל מסוכנת יותר, וסומכים על יכולתם האישית לדאוג לשלומם, ובמיוחד כשהם מטיילים עם חברים ישראלים.