שביתת הפתע והכאוס בנתב"ג: מי אחראי לפצות את הנוסעים?

הנוסעים שהמתינו היום בנתב"ג בתורים ארוכים ובצפיפות קשה, חלקם בתוך המטוסים וחלקם בשדות תעופה בחו"ל, מגלים שהסיפור לא נגמר גם אחרי שהטיסות חזרו להמריא בעקבות הסכמות שהושגו. מזוודות רבות נשארות בינתיים מאחור, וחברות התעופה מבקשות מהנוסעים לגשר על הפער בעצמם - כשהשאלה שמעסיקה רבים היא מי בעצם אמור לפצות אותם על הנזק והעיכוב. עו"ד אנר אבילוב, שמשרדו מתמחה בתחום המסחרי ובליטיגציה אזרחית, מסביר למי בכלל אפשר לפנות, ומה קורה כשמדובר בשביתה שנויה במחלוקת.

את מי אפשר בעצם לתבוע?

לדברי אבילוב, הכתובת המרכזית והישירה היא כמעט תמיד חברות התעופה ומארגני הטיסות. חוק שירותי תעופה מטיל עליהם באופן ישיר את החובה לספק לנוסעים שטיסתם בוטלה שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס חלופי, ובמקרים מסוימים גם פיצוי כספי.

מה עם לתבוע את משרד התחבורה או ועד העובדים?

כאן הסיכויים נמוכים משמעותית, אומר אבילוב. החוק לא קובע עילת תביעה נגד משרד התחבורה או רשות שדות התעופה, ואין במקורות המשפטיים בסיס לחייב אותם באחריות לנזקי הנוסעים. תביעה נגד ועד העובדים אפשרית תיאורטית, אך היא מחייבת הוכחת עילה נזיקית נפרדת, נזק וקשר סיבתי ישיר - נטל שקשה מאוד לעמוד בו.

מתי חברת תעופה פטורה מלשלם פיצוי בגלל שביתה?

אבילוב מסביר שהחוק פוטר את חברות התעופה מפיצוי כספי רק אם הביטול נבע משביתה "מוגנת". הבעיה היא ש"שביתה איטלקית", כלומר האטה או עבודה קפדנית לפי הכללים, לא נחשבת אוטומטית מוגנת - ולכן החברה עלולה בהחלט לאבד את הפטור הזה. יש גם חילוקי דעות בפסיקה בשאלה הזו, אבל בכל מקרה נטל ההוכחה מוטל על חברת התעופה: עליה להראות שהביטול נבע ישירות מהשביתה, ושהיא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע אותו.

אם חברת התעופה זכאית לפטור מפיצוי כספי - הנוסע נשאר בלי כלום?

לא, מדגיש אבילוב. גם כשחברת התעופה פטורה מתשלום הפיצוי עצמו, החובה לספק שירותי סיוע - מזון, לינה ותקשורת - ולהשיב את התמורה או להציע כרטיס חלופי, נשארת בעינה. זו זכות נפרדת שאינה תלויה בשאלה אם השביתה הוגנת או לא.