יוקר המחיה המשתולל גורם לישראלים לשנות את הרגלי הצריכה. נתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי, אחד ממבחני הלקמוס שמשקפים את מצב הפעילות במשק, מגלים ברבעון השני של השנה ירידה ריאלית (בניכוי האינפלציה) כמעט בכל התחומים - מדלק עד מזון, ומוצרי חשמל.
הבחישוב רבעוני שעשה מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, על בסיס נתוני בנק ישראל, הסעיף הבולט ביותר הוא ההוצאות ברשתות המזון, שעלו בשיעור אפסי של 0.05% בלבד ביחס לרבעון הקודם. בהתחשב בעליות המחירים האדירות שראינו אצל מגוון רחב של יצרנים ויבואנים, שהגיעו בחלק מהמקרים עד ל־10%, ובשקלול גידול האוכלוסייה הטבעי, מדובר בירידה ריאלית של ממש - אנשים קונים בפועל פחות מוצרים ומשתדלים לחסוך כמה שאפשר בסופר.
איפה הישראלים מקצצים יותר?
גם מהצד של רשתות השיווק נראים סימנים לצינון הצריכה. לפי הלמ"ס, עולה כי מפברואר ועד אפריל השנה נרשמה ירידה של 1.6% בסך הפדיון שלהן (במחירים קבועים) בחישוב שנתי. הירידה מעידה על קיטון בסל הקניות של הצרכנים.
בסקירת מיטב בית השקעות נכתב "אנו צופים לעלייה משמעותית במחירי המזון בחודש יוני. הציפייה מתבססת על סקר הערכות בעסקים שהציג קפיצה חדה במשקל העסקים בענף המסחר הקמעונאי שמתכוונים להעלות מחירים בחודש יוני".
אך הצמצום הגדול ביותר בהוצאות האשראי מגיע בקטגוריה תחת הכותרת המכובסת "מוצרי תעשייה". בפועל, מדובר בכמעט כל מוצר צריכה שאינו מזון: מוצרי הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ריהוט, ועוד מוצרים רבים אחרים המיוצרים באופן תעשייתי.
בקטגוריה זו נרשמה ירידה של 4.2% בהוצאות האשראי ביחס לרבעון הקודם, מה שמשקף ירידה ריאלית ניכרת ועמוקה במיוחד. זו הדרך העיקרית של ישראלים לקצץ בהוצאותיהם, ובכך להתמודד עם הגזירות שגררו האינפלציה ו־10 סבבי העלאות הריבית מאפריל 2022.
הקטגוריה העיקרית בה רואים עלייה ניכרת בהוצאות, אפילו מעל לקצב האינפלציה השנתי, היא חינוך ופנאי: הצריכה באשראי עלתה ב־5.6%, וייתכן שזה משקף את סדרי העדיפויות של ישראלים שלא מוכנים לחסוך על חינוך גם כשהמצב הכלכלי מחייב צנע. לצד זאת, ההוצאה על מסעדות עלתה ברבעון האחרון ב־1.1% בלבד, בזמן שהמחירים עלו.
כשמסתכלים על הכל יחד, ניתן לראות שהצריכה באשראי ברבעון השני של 2023 עלתה ב־0.04% בלבד ביחס לרבעון הראשון של 2023. כלומר, בלימה מלאה בצריכה. בסביבת אינפלציה גבוהה, בלימה בצריכה הנומינלית משמעה צמצום מהותי בצריכה הריאלית. כל הנתונים הם ממוצע יומי לרבעון השני, עד ה־12.6, ביחס לרבעון הראשון.
כשכוח הקנייה נשחק, מי מוביל את הצמיחה?
רק השבוע הלמ"ס עדכנה כלפי מעלה את ההערכה שלה לצמיחה הכלכלית של הרבעון הראשון, לפיה הכלכלה הישראלית צמחה ריאלית ב־3.1%. איך זה מתכתב עם ההאטה בצריכה? על פי רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות הפניקס, אין שום סתירה: "הוצאות באשראי מייצגות בעיקר את הצריכה הפרטית, שירדה גם ברבעון הראשון ב־1.7%.
"הצמיחה הכלכלית כוללת מרכיבים נוספים, כמו השקעה בנכסים כמו דירות למגורים, שהרכישות שלהן ברבעון הראשון עדיין היו חזקות לעומת השנה שעברה. גם היצוא, בעיקר בהייטק, החזיק את הצמיחה חזקה. אבל התעשייה, התחבורה והמסחר - בירידה. חשוב לציין שזה שונה בתכלית מהמצב במערב. בארה"ב, למשל, דווקא הצרכנים מובילים את הצמיחה, כנראה כי העודפים שנצברו בתקופת הקורונה מחזיקים יותר זמן".
על פי מודי שפריר מבנק הפועלים, מדובר בתהליך שהתחיל להתבשל כבר לפני שלוש שנים: "שיעור החסכון עלה דרמטית במהלך הקורונה, והחסכון העודף הצטבר בין 2020 ל־2022 לכדי 200 מיליארד שקל, לפי הערכות בנק ישראל".
כשהסגרים הגבילו צריכת שירותים באופן שהיינו רגילים, ישראלים רבים חסכו והשקיעו את הכסף מתלוש השכר ומהסיוע בקורונה, במטרה להשתמש בו כשהמצב יחזור לקדמותו. כשזה אכן קרה, שפריר מספר "אנשים התחילו להוציא את החסכונות - מה שהוביל לעליה בצריכה הפרטית. אך זה, כמובן, הוביל לשחיקת אותם חסכונות. כשהאינפלציה הרימה ראש והריבית עלתה בקצב חסר תקדים, משקי הבית נאלצו לחתוך בהוצאות".
נראה שבתקופה כזאת, אנחנו חושבים פעמיים ושלוש לפני שאנחנו מבצעים רכישות גדולות של מוצרים בני־קיימא, כלומר שאינם מיועדים לצריכה מיידית. העלייה בשכר, שעומדת על 5.1% בשנה בנתוני אפריל, לא מביאה לעלייה דומה בצריכה.
ומה צופה העתיד? על פי שפריר "מהנתונים עד כה, נראה שגם ברבעון השני של 2023 נראה ירידה יחסית בהוצאות של משקי הבית, מאותן הסיבות עד עכשיו - עליית האינפלציה ועליית הריבית שמצמצמת את ההכנסה הפנויה של משקי הבית. קשה לדעת מה יקרה ברבעון השלישי, אבל סביר שלא נראה זינוק בהוצאה. בטווח הארוך ניתן להניח שנראה התכנסות חזרה למגמת העלייה. אצל ישראלים רבים קיימת העדפה להעלאת רמת החיים".