רגע לפני חג השבועות: מי הרשת הזולה באמת?

חג השבועות של שנת 2026 מסתמן כמועד בו ההוצאה הצרכנית על סל המזון מטפסת לשיאים חדשים. שוק מוצרי החלב המקומי מוכר כשוק ריכוזי, הנשלט ביד רמה על ידי ספקיות ענק כגון תנובה, שטראוס, החברה המרכזית ומחלבות גד. מועד זה מתאפיין באופן טבעי בשיווק מוגבר ואגרסיבי של מוצרי חלב ותחליפיו, אך נדמה כי השנה פערי המחירים בין הרשתות התרחבו משמעותית

. כדי להבין את מפת המחירים האמיתית, נדרש מבט מעמיק לנתונים שמציג מחקר של ארגון לובי 99, שהתבסס על מאגר המחירים הרשמי והשקוף שרשתות המזון מחויבות לפרסם במסגרת חוק התחרות במזון. במסגרת הבדיקה, הורכב סל של כ-500 מוצרים ייעודיים ונפוצים לחג, הכוללים גבינות, תחליפי חלב, ומוצרי פסטה. החוקרים בחנו את המחיר כולל מבצעים, במידה וישנם - בכל תת-רשת ב-8 רשתות מזון מובילות בישראל.

המספרים חושפים דירוג ברור ומדויק של פערי העלויות. אם אתם מחפשים את הרשת הזולה ביותר לערוך בה את קניות החג, המנצחת הברורה היא רשת אושר עד , אשר מציגה מחירים הנמוכים ב-17.2% מהממוצע הארצי של כלל הרשתות.

מיד אחריה ניצבת רשת רמי לוי, בפורמט החנויות הגדולות שלה ולא הפורמט השכונתי, עם סל הזול ב-16.1% מהממוצע. במקום השלישי בדירוג הרשתות המשתלמות נמצאת רשת יוחננוף, שמחיריה נמוכים ב-11.3% מהממוצע.

מנגד, בקצה השני של הדירוג, ניצבת הרשת היקרה ביותר בישראל לסל שבועות – שופרסל אקספרס. המחירים בתת-רשת זו מזנקים ל-17% מעל הממוצע של כלל הרשתות. אחריה ברשימת הרשתות היקרות נמצאת ויקטורי סיטי עם מחירים הגבוהים ב-13.9% מהממוצע, ושופרסל שלי שחותמת את השלישייה היקרה עם 12.9% מעל הממוצע.

פערי מחירים של כמעט 300 אחוזים בין רשת לרשת

כאשר צוללים לתוך פערי המחירים של מוצרים ספציפיים, מגלים שונות עמוקה. קחו למשל את גבינת הקאשקבל של טרה באריזת 200 גרם. אם תיכנסו לסניף של קרפור סיטי, תשלמו עליה שמונה שקלים ועשר אגורות. אבל אם תכניסו את אותה גבינה בדיוק לעגלה בסניף של שופרסל אקספרס, תשלמו עליה בממוצע שלושים ואחד שקלים ושבעים וארבע אגורות. מדובר בפער של 291% על אותו מוצר בדיוק.

דוגמה בולטת נוספת היא קצפת צמחית מסדרת השף הלבן של תנובה. ברשת מחסני השוק היא נמכרת בשישה שקלים ותשעים וחמש אגורות בלבד. לעומת זאת, ברשת טיב טעם המחיר הממוצע של מוצר זה מגיע לתשעה עשר שקלים וחמישים ושתיים אגורות, מה שמשקף פער ניכר של 181%.

עבור צרכנים המתכננים לאפות עוגות גבינה, כדאי לדעת כי גבינת שמנת נפוליאון שום שמיר 225 גרם נמכרת ברמי לוי בשישה שקלים ושבעים אגורות. בשופרסל אקספרס אותה גבינה עולה שבעה עשר שקלים ותשעים אגורות, פער של 163.3%. נתונים אלו ממחישים כי הרשתות השכונתיות גובות תוספת תשלום משמעותית עבור נוחות הקנייה בקרבת הבית.

גם בין הרשתות הזולות צריך להשוות מחירים

קל מאוד לחבוט ברשתות השכונתיות ולהראות עד כמה הן יקרות, אך המבחן האמיתי של הצרכן הנבון הוא להבין את הניואנסים והפערים שמסתתרים דווקא בתוך קבוצת הרשתות הגדולות שמתהדרות בתואר "זולות".

כאשר שמים את רשתות הדיסקאונט הבולטות – רמי לוי, אושר עד, יוחננוף, קרפור היפר וויקטורי – אחת מול השנייה תחת זכוכית מגדלת, מגלים נתונים מרתקים שמראים שחלקן משחקות משחק כפול על חשבון הצרכן.

מבחינת ממוצע הפער מהמחיר הכללי של מוצרי החג, מתגלה כי גם בתוך מועדון הדיסקאונט יש מדרג מובהק של ממש. רשת אושר עד מציגה את הסל הזול ביותר בפער משמעותי של 17.2% מתחת לממוצע של כלל הרשתות.

רמי לוי נושפת בעורפה עם סל שזול ב-16.1% מהממוצע, ואילו יוחננוף כבר מתחילה להתרחק מעט, עם סל שזול ב-11.3% מהממוצע. המשמעות בפועל היא שעל סל קניות שמורכב ממאות מוצרים, קיים פער של כמעט שישה אחוזים בין הקנייה באושר עד לקנייה ביוחננוף, אף על פי ששתיהן נתפסות בתודעה הציבורית כרשתות מוזלות.

הדרך הטובה ביותר לזהות אסטרטגיית תמחור חמקמקה היא להסתכל על נתוני הקיצון, כלומר לבדוק איפה בדיוק נמכר כל מוצר במחיר הזול ביותר ובמחיר היקר ביותר מבין תתי הרשתות. כאן התמונה הופכת למורכבת ומעניינת במיוחד. רשת רמי לוי אמנם מובילה בכמות המוצרים הזולים ביותר עם 177 מוצרים, אך הלקוחות צריכים להיזהר, שכן ישנם תשעה מוצרים שנמכרים אצלה במחיר היקר ביותר מבין כלל הרשתות.

לעומתה, לאושר עד יש 77 מוצרים הזולים ביותר בשוק ואפס מוצרים היקרים ביותר, וליוחננוף יש 25 מוצרים הזולים ביותר ואפס מוקשים יקרים.

מנגד, קרפור היפר מציגה אסטרטגיה מסוכנת יותר לצרכן, שכן מצד אחד היא מחזיקה ב-23 מוצרים הזולים ביותר, אך מצד שני היא גם הרשת עם לא פחות מ-13 מוצרים שנמכרים אצלה במחיר הגבוה ביותר.

ההפתעה הגדולה ביותר נמצאת כנראה ברשת ויקטורי; צרכן שייכנס לסניף מתוך מחשבה שזו רשת דיסקאונט מובהקת, יגלה שהיא מחזיקה רק ב-17 מוצרים הזולים ביותר בשוק, ולעומת זאת מככבת עם 25 מוצרים שנמכרים אצלה במחיר היקר ביותר מבין כלל הרשתות.

לרשת קרפור יש את הסל הזול ביותר במדינה? זהו שלא.

בנקודה זו ראוי לבחון את ההכרזות סביב רשת קרפור. לאחרונה, זכתה הרשת בתמיכה ממשלתית בגובה 50 מיליון שקלים ממשרד הכלכלה, במטרה לקדם סל מוצרים מוזל. למרות המיתוג כרשת המציעה את "הסל הזול ביותר", נתוני לובי 99 מצביעים על מציאות מורכבת יותר.

תת-הרשת קרפור סיטי נמצאה יקרה ב-5% ביחס לממוצע של מוצרי החג. אמנם החוקרים מציינים כי מדובר בנתון נמוך יחסית לרשת שכונתית ולבדיקות קודמות שנעשו, מה שמעיד על שיווק אגרסיבי ומבצעים נקודתיים לחג, אך היא אינה מדורגת כרשת הזולה ביותר בסך הכל. מתוך מגוון המוצרים שנבדקו, קרפור סיטי הייתה היקרה ביותר ב-75 מוצרים, ודורגה כזולה ביותר רק ב-15 מוצרים.

הפורמט הרחב יותר של הרשת, קרפור היפר, מציג מחירים הנמוכים ב-7.3% מהממוצע , נתון שממקם אותה כרשת זולה יחסית, אך היא עדיין נמצאת מאחורי רשתות כגון רמי לוי ואושר עד. הצרכן המגיע לסניפים עשוי להניח כי כלל הסל מוזל, אך בפועל, במיוחד לאור הסבת סניפים מסוימים למותגים אחרים המקשים על מימוש ההטבה, התשלום הסופי בקופה עשוי להיות גבוה משמעותית.

משרד החקלאות העלה את מוצרי החלב ב-1% והיצרניות פתחו בחגיגת העלאות

את ניתוח המחירים הזה יש לראות על רקע השינויים האחרונים במדיניות משרד החקלאות. המדינה אישרה לאחרונה העלאה של 1% בלבד במחירי מוצרי החלב המפוקחים. עם זאת, אישור זה היווה עבור חלק מהיצרניות ורשתות השיווק הזדמנות להקפיץ את מחירי מוצרי הפרימיום הלא מפוקחים.

בזמן שחלק מהרשתות ניהלו מאבקים תקשורתיים מתוקשרים סביב סירובן להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים, מחיריהן של גבינות מיוחדות, יוגורטים, וקצפות של מחלבות שונות התייקרו בעשרות אחוזים.

המציאות הקמעונאית ערב חג השבועות מבהירה כי קנייה ללא השוואת מחירים קפדנית מובילה להוצאה כספית עודפת, וכי מודעות להבדלים בין תתי-הרשתות היא הדרך היחידה להתמודד עם עלויות סל המזון המאמירות.

מבצעים? ככה עובדים עליכם בעיניים

למרות התחרות העזה על תדמית הרשת הזולה, כאשר צוללים לנתוני העלאות המחירים הסמויות שהתרחשו עוד בחודש אפריל, מתגלה חזית אחידה וקודרת. נתוני המכון לחקר קמעונאות מראים כי כל הרשתות ייקרו מוצרי יסוד בעשרות אחוזים הרבה לפני החג עצמו.

בעוד הדיון הציבורי התמקד בעדכון המינורי של המדינה למחירי החלב המפוקחים (כ-1%), ניתוח של המכון לחקר קמעונאות חושף כי רשתות השיווק והמחלבות ביצעו "מחטף" של ממש כבר במהלך חודש אפריל 2026.

הנתונים מראים כי מוצרי יסוד שאינם בפיקוח, כמו יוגורטים וגבינות שמנת, התייקרו בשיעורים חדים של עד 33% בתוך חודש אחד בלבד. מדובר באסטרטגיה מכוונת של הקדמת עליית המחירים הרשמית כדי למקסם רווחים על גב הצרכן לקראת חג השבועות, מה שהופך את החג השנה ליקר ביותר שידעה המדינה.

ממצאי הסקר, שבחן 226 מוצרי חלב בשש הרשתות הגדולות, מעלים כי גם רשתות שנחשבות למוזלות, דוגמת רמי לוי ואושר עד, לא חסכו מהצרכנים את גל ההתייקרויות. בקרפור היפר, למשל, זינק מחיר יוגורט דנונה ב-22.9%, ובשופרסל, ויקטורי ויוחננוף נרשמה עלייה זהה של 20% באותה הקטגוריה. ד"ר חזי גור-מזרחי, מנהל המכון, מציין כי המכנה המשותף בין כל הרשתות מעיד על יד מכוונת של המחלבות, שהקפיצו מחירים של מוצרים בסיסיים המהווים חלק בלתי נפרד מסל הקניות השבועי של המשפחה הישראלית.

למרות הכותרות על המאבק של שופרסל נגד תנובה והסרת מוצריה מהמדפים, הנתונים חושפים תמונה מורכבת יותר. בזמן ששופרסל בלמה את מחירי תנובה, מוצרי המחלבות המתחרות רשמו אצלה זינוקים חריגים; כך למשל, גבינת ריקוטה של מחלבות גד התייקרה ב-43.3% וגבינת "נעם" של טרה עלתה ב-21.7%. הניתוח מעלה תהיות האם המאבק נועד באמת להגן על הצרכן, או שמא שימש ככלי לשיפור תנאי סחר מול ספק אחד תוך הקרבת המחירים במותגים אחרים, מה שהשאיר את הצרכן עם מדפים חסרים ומחירים מאמירים.

גם רשת רמי לוי הציגה תמונה מורכבת של התייקרויות סמויות עוד לפני שהחלו העלאות המחירים הרשמיות של חודש מאי. למרות תדמיתה כרשת זולה, סל מוצרי החלב של רמי לוי התנפח בשיעור של 3.45% במהלך חודש אפריל בלבד, כאשר 42 פריטים שונים התייקרו מול 11 בלבד שהוזל.

דוגמה בולטת למגמה זו נמצאה במארז שישיית יוגורט ביו 1.5% של תנובה, שזינק בתוך חודש ב-17.4% בסניפי הרשת. בנוסף, מוצרי היצרן טרה-מולר רשמו ברשת עליות מחירים ממוצעות של מעל 11%. על אף הנתונים הללו, רמי לוי הצהיר כי לא יאשר את עליות המחירים של תנובה כל עוד מתחריו שומרים על המחיר הקיים, במטרה למנוע פגיעה בתדמיתו המוזלת בעיני הצרכן.

בשורה התחתונה, חג השבועות השנה מציב אתגר מורכב לצרכן הישראלי, הנדרש לנווט בשוק ריכוזי המתאפיין באסטרטגיות תמחור חמקמקות. בעוד שרשתות כמו אושר עד ורמי לוי שומרות על מעמדן כזולות ביותר בסל הכולל, הנתונים מוכיחים כי "חגיגת ההתייקרויות" על מוצרים שאינם בפיקוח - שהגיעו לעיתים לעשרות אחוזים בתוך חודש אחד - לא פסחה על אף רשת.

המציאות שבה מוצר זהה נמכר בפער של כמעט 300% בין סניף לסניף מדגישה כי ללא השוואה קפדנית ומודעות לתרגילי השיווק של המחלבות והקמעונאים, סל החלב הלבן יהפוך לנטל כלכלי כבד מנשוא עבור המשפחה הממוצעת.