מיליון שקל לאורך הקריירה: כמה אנחנו משלמים לביטוח הלאומי לעומת העולם?
עובד ישראלי שמרוויח 15 אלף שקל בחודש עשוי להעביר יחד עם המעסיק יותר ממיליון שקל לביטוח הלאומי ולביטוח הבריאות לאורך 40 שנות עבודה. בישראל משלמים פחות מאשר בחלק גדול ממערב אירופה, אך הקשר בין גובה התשלום לבין קצבת הזקנה חלש יותר מאשר בארה"ב ובגרמניה. אז כמה באמת יוצא מהכיס לאורך החיים, ומה מקבלים בתמורה?

בכל חודש יורדים מהשכר דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. גם המעסיק משלם סכום נוסף, שאינו מופיע בנטו של העובד, אך הוא חלק מעלות העסקתו.
עובד שמרוויח 10,000 שקל בחודש משלם כ-608 שקל, והמעסיק מוסיף כ-522 שקל. בשכר של 20 אלף שקל העובד משלם כ-1,825 שקל והמעסיק כ-1,282 שקל. מי שמשתכר 40 אלף שקל משלם כבר כ-4,259 שקל בחודש, והמעסיק מוסיף עוד כ-2,802 שקל.
הסכום המצטבר משמעותי. שכיר שמרוויח 15 אלף שקל משלם 1,217 שקל בחודש, והמעסיק מוסיף 902 שקל. יחד מדובר בכ-25.4 אלף שקל בשנה. בהנחה מפשטת של שכר ריאלי קבוע לאורך 40 שנות עבודה, העובד והמעסיק יעבירו יחד מעט יותר ממיליון שקל.
אלא שהכסף אינו נצבר בחשבון אישי. הוא מממן את מערכת הבריאות, קצבאות זקנה, אבטלה, לידה, נכות, סיעוד, פגיעה בעבודה, ילדים ושאירים. לכן אדם בריא עם קריירה רציפה עשוי לקבל פחות ממה ששילם, בעוד שאדם שנזקק לקצבאות או לטיפול ממושך עשוי לקבל הרבה יותר.
בארה"ב משלמים לפי השכר – וגם הקצבה קשורה אליו
בארה"ב העובד והמעסיק משלמים כל אחד 6.2% מהשכר ל-Social Security, עד לתקרה שנתית, ונוסף לכך משלמים עבור Medicare. ההבדל המרכזי הוא שהקצבה מחושבת לפי 35 שנות ההכנסה הגבוהות ביותר.
מי שהרוויח ושילם יותר צפוי לקבל קצבה גבוהה יותר, אם כי המנגנון פרוגרסיבי ומיטיב יחסית עם בעלי שכר נמוך. בישראל, לעומת זאת, עובד שהרוויח 40 אלף שקל ועובד שהרוויח 10,000 שקל עשויים לקבל קצבת אזרח ותיק בסיסית דומה, למרות פער עצום בתשלומים.
עוד בביזפורטל - אזהרה: הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם את הקצבאות ב-2029

באירופה משלמים יותר – אך מקבלים יותר שירותים
אין מודל אירופי אחיד, אך בגרמניה, בצרפת ובמדינות סקנדינביה התשלומים הסוציאליים בדרך כלל גבוהים יותר. בגרמניה, למשל, הפנסיה הציבורית מבוססת על נקודות שנצברות בהתאם לשכר ולמספר שנות העבודה. ככל שהעובד שילם יותר וצבר יותר נקודות, כך הקצבה שלו גבוהה יותר.
במדינות רבות באירופה העובד משלם יותר לאורך הקריירה, אך מקבל גם רשת רחבה יותר של אבטלה, חופשות הורות, בריאות, נכות וסיעוד. לכן אי אפשר להשוות רק את שיעור הגבייה; צריך לבדוק גם אילו שירותים המשפחה אינה נדרשת לרכוש באופן פרטי.
בישראל קצבת האזרח הוותיק הבסיסית נמוכה יחסית ואינה משקפת את הסכום ששולם לאורך החיים. מצד שני, העובד מקבל ביטוח בריאות אוניברסלי ורשת ביטחון רחבה יותר מזו האמריקנית. בהשוואה למערב אירופה, אנחנו בדרך כלל משלמים פחות, אך גם מקבלים פחות בחלק מהתחומים.
השורה התחתונה היא שביטוח לאומי אינו השקעה אלא ביטוח חברתי. מי שלא נזקק למערכת עשוי להרגיש ששילם הרבה וקיבל מעט; מי שנפגע, פוטר, הפך לנכה או נזקק לסיעוד עשוי לגלות שהמערכת מנעה ממנו קריסה כלכלית.
הכתבה פורסמה במקור בביזפורטל: כמה אתם משלמים לביטוח הלאומי לאורך החיים – ומה באמת מקבלים בחזרה?
