גם בלי משכורת - משלמים 266 שקל בחודש לביטוח לאומי: החוב שמקצץ קצבאות

שני שותפים לדירה, בני 24 ושניהם בלי עבודה, מוצאים בדואר שוברים מביטוח לאומי. אחד רשום לתואר ומשלם 171 שקל בחודש, השני עזב את הלימודים ומשלם 266. לסטודנט יש תעריף מופחת, אבל גם הוא חייב, ורבים מגלים את זה רק כשמגיע מכתב על חוב שהצטבר.

החובה חלה על כל תושב מגיל 18 ועד גיל הפרישה, גם בחודשים שאין בהם הכנסה בכלל. דמי הביטוח שומרים על הזכות לקצבאות, למשל קצבת נכות, ומממנים את ביטוח הבריאות בקופת החולים. המינימום לשנת 2026 הוא 266 שקל, מתוכם 143 לביטוח לאומי ו-123 לביטוח בריאות.

מי שהפסיק לעבוד צריך לדווח על כך בטופס 6101, באתר או בסניף, ובתוך כשלושה שבועות מגיע פנקס שוברים לתשלום פעם ברבעון. סטודנטים נרשמים דרך המוסד האקדמי, בתנאי שהלימודים נמשכים לפחות 8 חודשים ברצף בשנה. מי שחויב בטעות בתעריף המלא מקבל את ההפרש בחזרה אחרי ששלח אישור לימודים. סטודנט שעובד במשמרות, אפילו מעט, משלם בחודשים האלה דרך המעסיק כמו כל עובד.

הפטור הרחב ביותר שמור לבני זוג. אישה שלא עובדת ונשואה למבוטח, או ידועה בציבור שלו, פטורה גם מביטוח לאומי וגם מביטוח בריאות, וזה חל גם על בני זוג מאותו מין. גבר שלא עובד ואשתו עובדת משלם 266 שקל כמו כולם. חיילים משוחררים מקבלים חודשיים פטורים אחרי חודש השחרור, אם הם לא עובדים וההכנסה שלהם שלא מעבודה לא עוברת 688 שקל בחודש.

מי שמקבל דמי אבטלה לא משלם בעצמו, כי הניכוי יורד ישירות מהקצבה. איך יום עבודה מזדמן משפיע על הקצבה עצמה מוסבר בכתבה על עבודה בזמן אבטלה ועל מענק ההשלמה.

מי שלא עובד אבל מקבל שכר דירה, ריבית או פנסיה נמצא במסלול אחר. עד 3,442 שקל בחודש ההכנסה פטורה. מעל זה משלמים 12.09% עד 7,703 שקל ו-12.17% על מה שמעבר, ובכל מקרה לא פחות מ-266 שקל. מי שמשכיר דירה ב-12,000 שקל בחודש ואין לו הכנסה אחרת ישלם כ-1,035 שקל.

על דמי ביטוח שלא שולמו מצטבר קנס. בהתחלה הוא 0.07% ליום, ומהחודש הבא 0.2% על כל שבוע פיגור, והסכום גם צמוד למדד. בשנה זה מגיע לכ-10% על כל חודש שלא שולם, לפני ההצמדה, אבל הקנס מחושב רק על דמי הביטוח ולא על קנסות קודמים. אפשר לבקש ויתור על הקנסות וההצמדה בבקשה מנומקת, בתנאי שמשלמים את יתרת החוב. מי שלא יכול לשלם בבת אחת יכול לחתום על הסדר תשלומים, שנושא ריבית.

מה שבאמת מסוכן בחוב כזה הוא סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. אם קורה אירוע שמזכה בגמלה ובאותו זמן יש פיגור של יותר מ-12 חודשים, הגמלה מקוצצת ברבע. אחרי 18 חודשים הקיצוץ הוא חצי, ומעל 36 חודשים לא משולמת גמלה בכלל. הספים, תקופות הפיגור שקובעות מתי מתחילה הפגיעה בגמלה, מתארכים בחודשיים על כל שנת ביטוח מעל עשר, עד 60 חודשים. חוב קטן מ-15% מהשכר הממוצע לא נספר, וגם הסדר תשלומים עוצר את הספירה כל עוד עומדים בו.

במחשבון שמצורף לכתבה בוחרים מעמד ומספר חודשי פיגור, ורואים כמה החוב שווה היום ואילו גמלאות עלולות להיפגע. בדוגמה שהורצה בו, בן 24 שלא עובד ולא לומד ולא שילם 14 חודשים ברצף חייב קרן של 3,724 שקל. הקנסות וההצמדה מוסיפים כ-304 שקל, בהנחת אינפלציה של 2.5% בשנה, והחוב מגיע ל-4,028 שקל. חבר שלו שרשום כסטודנט חייב על אותה תקופה כ-2,589 שקל. שניהם כבר עברו את רף 12 החודשים, ואם יקרה להם עכשיו משהו שמזכה בגמלה, היא תשולם בקיצוץ של רבע.

גם טיול ארוך לא עוצר את החובה. מי ששומר על מעמד של תושב ממשיך לשלם לפי המעמד וההכנסות שלו גם בזמן שהייה זמנית בחו"ל, וכדאי לסדר את זה בסניף לפני הטיסה. שנה וחצי בלי תשלום, בקצב של 266 שקל בחודש, יוצרת קרן של 4,788 שקל עוד לפני הקנסות.

הכתבה פורסמה במקור בביזפורטל: 266 שקל בחודש גם בלי משכורת: מי פטור מביטוח לאומי, ולמה 13 חודשי חוב מקצצים רבע מהקצבה