35 אלף שקל בחודש למשרה: בנק ישראל בראש טבלת השכר במגזר הציבורי
נתוני הממונה על השכר ל-2025: נמלי ישראל וחברת החשמל מתקרבות ל-32 אלף, האחיות מגיעות לכ-23,400 שקל בזכות המשמרות, ופער השכר בין גברים לנשים עומד על 26%

בבנק ישראל השכר הממוצע למשרה מלאה עמד ב-2025 על כ-35,300 שקל ברוטו בחודש, הגבוה מבין כל הגופים שבנתוני הממונה על השכר באוצר. מדובר בכ-1,055 עובדים שמרוויחים בממוצע כמעט פי שניים מהממוצע במגזר הציבורי כולו, 18,255 שקל, ופי 2.4 מהשכר החציוני, כ-14,700 שקל.
בחברת נמלי ישראל, גוף קטן של 144 עובדים, השכר הממוצע למשרה הגיע לכ-32,500 שקל, ובחברת החשמל, עם כ-10,800 עובדים, לכ-31,700. נגה, החברה שמנהלת את מערכת החשמל, משלמת כ-29,800 שקל, נתיבי ישראל כ-26,700, רכבת ישראל כ-26,400 ומקורות כ-25,100. ברכבת השכר עלה בכ-4.8% לעומת 2024. רשות שדות התעופה, שהיא תאגיד סטטוטורי ולא חברה ממשלתית, נמצאת באותו אזור עם כ-29,500 שקל לכ-4,500 עובדים. בממוצע של כל החברות הממשלתיות מדובר בכ-27,800 שקל, יותר מכול מערכת גדולה אחרת במגזר.
במגזר הציבורי מועסקים כיום כ-680 אלף עובדים, בלי גופי הביטחון המסווגים, עלייה של 3.7% בתוך שנה. מערכת הבריאות גייסה יותר מכולן: מצבת העובדים בה גדלה ב-6.6%, והשכר הממוצע למשרה בה עומד על כ-23,400 שקל. כ-70% מהמועסקים במגזר הם נשים, ובכל זאת פער השכר בין גברים לנשים מגיע ל-26.2%, כ-5,825 שקל בחודש לרעת הנשים. הפער נובע בעיקר מהתמהיל השונה של גברים ונשים בין המקצועות ומהבדלים בייצוג בתפקידי הניהול הבכירים.
למחשבונים כלכליים נוספים מאתר ביזפורטל - לחצו כאן

הנתונים מוצגים בלוח שכר מקוון שמרכז יותר מ-800 גופים, ממשרדי הממשלה ובתי החולים ועד מועצות דתיות ותאגידי מים. אפי מלכין, הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר, אמר: "אנו רואים בהנגשת נתונים מנוע מרכזי לניהול ציבורי מתקדם. איחוד המידע מכלל המגזר הציבורי מאפשר לנו לזהות מגמות, לייעל משאבים ולקבל החלטות מושכלות. כל זאת כחלק ממהלך כולל שתכליתו שיפור השירותים הציבוריים הניתנים לתושבי המדינה".
התעשייה האווירית, רפאל ושאר החברות הביטחוניות הממשלתיות לא מופיעות בלוח, וגם צה"ל לא. בדוחות הכספיים של התעשייה האווירית ל-2025 הסתכמו הוצאות השכר בכ-2.2 מיליארד דולר, על כ-14,600 משרות בסוף השנה, ומכאן עלות של כ-41 אלף שקל לעובד בחודש. זו עלות מעסיק שחושבה מהסכומים הכוללים בדוחות של החברה, ולא ברוטו למשרה כמו במדד של האוצר, ולכן ההשוואה בין המספרים אינה אחד לאחד.
39,530 אחים ואחיות נכללים בנתונים, והשכר הממוצע שלהם למשרה מלאה הגיע לכ-23,400 שקל, עלייה של 4.4% מכ-22,450 שקל ב-2024. השכר החציוני של אחות הוא כ-22,500 שקל, רבע מהאחיות מרוויחות כ-26,500 שקל ומעלה, ו-10% העליונות עוברות את 30,500. כ-63% מהאחיות מרוויחות יותר מ-20 אלף שקל בחודש, וכ-31% יותר מ-25 אלף.
שכר הבסיס מהווה כשליש בלבד מהברוטו של אחות. תוספות שונות אחראיות לכרבע ממנו, ושעות נוספות ומשמרות לעוד כ-24%. הלילות, סופי השבוע והמשמרות הנוספות הם שמעלים חלק גדול מהאחיות מעל 25 אלף שקל, וזה בולט בהשוואה בין מקומות העבודה: בבתי החולים של כללית השכר הממוצע לאחות מגיע לכ-25,800 שקל (8,735 אחיות), בבתי החולים הממשלתיים לכ-24,100 (14,424 אחיות), ובקופות החולים בקהילה, שבהן כמעט אין משמרות, לכ-19,000 שקל (7,819 אחיות). בראש הרשימה עומדים קפלן עם כ-26,700 שקל, סורוקה עם כ-26,200, מאיר עם כ-26,100, הלל יפה עם כ-26,000 ורמב"ם עם כ-25,400.
לשם השוואה, רופאים מומחים מגיעים לכ-49,600 שקל למשרה, עובדים סוציאליים לכ-17,300, ומורים עם תואר ראשון לכ-14,800 שקל, או כ-18,100 עם תואר שני.

השלטון המקומי סוגר את הטבלה עם ממוצע של כ-12,900 שקל למשרה. העליות החדות בשנה האחרונה, בגופים של 1,000 עובדים ומעלה, נרשמו בשירות בתי הסוהר, 9.8%, ובמשטרה, 8.3%, שני הגופים הביטחוניים היחידים שנכללים בלוח.
המדד של האוצר מחושב למשרה מלאה ולא לאדם. עובדת בחצי משרה נספרת כחצי משרה, ואילו השכר החציוני מחושב לכל מועסק לפי מה שקיבל בפועל, ובין היתר בגלל זה הוא נמוך מהממוצע. הברוטו כולל גם שעות נוספות: במגן דוד אדום הן מהוות כ-42% מהשכר, ובבתי החולים בצפון, נהריה, זיו ופוריה, כ-37%.
הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.
