משפחה של ארבע בחיפה מוציאה כ-22 אלף שקל בחודש, ובתל אביב כ-25 אלף

כ-3,850 שקל בחודש, כ-46 אלף שקל בשנה: זה הפער בהוצאה המשוערת של משפחה בת ארבע נפשות בין מחוז תל אביב למחוז הצפון, וכולו נובע מהדיור. ההערכה נשענת על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס, ומגיעה לכ-25.1 אלף שקל בחודש בתל אביב, לכ-21.8 אלף בחיפה ובקריות ולכ-21.3 אלף בצפון, כולל דיור.

מול ההוצאה עומדת ההכנסה. לפי אותו סקר, משק בית ממוצע בישראל הכניס ב-2023 כ-26.3 אלף שקל ברוטו בחודש וכ-21.6 אלף שקל נטו, אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, והוציא על צריכה כ-18.1 אלף שקל. כ-77% מההכנסה הגיעו מעבודה. זוג ששני בני הזוג בו עובדים במשרה מלאה בשכר קרוב לממוצע במשק, כ-13-14 אלף שקל ברוטו כל אחד, מגיע בדרך כלל להכנסה נטו של בסביבות 22-23 אלף שקל בחודש, לפני ההפרשות לפנסיה. בחיפה ובקריות זה מכסה את ההוצאה המשוערת עם מרווח קטן, ובתל אביב חסרים לאותו זוג כ-2-3 אלף שקל בחודש.

השכר של רוב העובדים נמוך מהממוצע: לפי הביטוח הלאומי, מחצית מהשכירים הרוויחו במחצית הראשונה של 2025 פחות מכ-10,600 שקל ברוטו בחודש, ומשפחות בהכנסה כזו מוציאות בפועל פחות מהממוצע שבמחשבון.

המחשבון מקבל את מספר הנפשות בבית, כולל ילדים, ואת המחוז, ומשלים הערכה של הוצאת הדיור משכר הדירה הממוצע באזור. מי שמשלם שכר דירה אחר או החזר משכנתה יכול להחליף את הסכום. התוצאה מפרקת את ההוצאה לסעיפים, מדיור ומזון ועד תחבורה ותקשורת, חינוך ופנאי ובריאות, ובעמוד השני אפשר להשוות כל סעיף להוצאה בפועל של המשפחה. החישוב לא כולל מס הכנסה, ביטוח לאומי והפקדות לחיסכון, כלומר מדובר בהוצאה לצריכה בלבד.

הבסיס הוא ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משק בית ב-2023, 18,088 שקל בחודש, כשמשק הבית הממוצע בסקר מונה 3.2 נפשות. כל סעיף עודכן למדד ספטמבר 2026 במדד המחירים שלו, והפערים בין הסעיפים גדולים: ירקות ופירות התייקרו מאז בכ-13.6%, שאר המזון בכ-8.3%, וההלבשה וההנעלה הוזלו בכ-14.6%. התחבורה והתקשורת, כ-4,337 שקל בחודש למשפחה של ארבע, הן הסעיף הבא בגודלו אחרי הדיור.

בסקר, 71.9% ממשקי הבית החזיקו לפחות רכב אחד ו-25.2% שניים או יותר, ולכן סעיף התחבורה משתנה בין משפחה למשפחה יותר מכול סעיף אחר. משפחה בלי רכב שגרה קרוב לתחבורה ציבורית מוציאה עליו חלק קטן מהממוצע, ומשפחה עם שני רכבים ביישוב מרוחק מוציאה הרבה יותר, בעיקר על דלק, ביטוח ותיקונים.

למחשבונים כלכליים נוספים מביזפורטל - לחצו כאן

ההתאמה לגודל המשפחה נעשית בסולם הנפשות הסטנדרטיות של הלמ"ס, שמניח שחלק מההוצאות משותפות לכל בני הבית: נפש אחת שווה 1.25, ומשפחה של ארבע שווה 3.2. הפער בולט בהוצאה לנפש. אדם שגר לבד בחיפה מוציא כ-10.2 אלף שקל בחודש, כמעט פי שניים מכל אחד מבני משפחה של ארבע באותו מחוז, שמוציאים כ-5,460 שקל לנפש. בתל אביב אדם לבד מגיע לכ-12.9 אלף שקל, ומשפחה של שש נפשות בדרום לכ-27.6 אלף.

שאר הסעיפים מחושבים במחשבון בממוצע הארצי, בלי התאמה לאזור, ולכן הפער בין המחוזות הוא פער בדיור. למשפחה של ארבע במחוז תל אביב שכר הדירה המשוער, כ-7,450 שקל, תופס כ-30% מההוצאה החודשית. במחוז הצפון אותה דירה עולה כ-3,600 שקל, כ-17% מההוצאה, ובמחוז ירושלים כ-6,130 שקל, יותר מבמחוז המרכז.

המחשבון עובד לפי ממוצעים של מחוז, והם מסתירים פערים גדולים בתוך כל מחוז. לפי מחירי השכירות המבוקשים ב-2026, דירת 4 חדרים בעיר חיפה עצמה מוצעת בכ-5,000 שקל בחודש, יותר מההערכה המחוזית שבמחשבון, ושכר הדירה בעיר עלה בשנה האחרונה בכ-5%. בקריית אתא, בקריית ביאליק ובקריית מוצקין דירה דומה מוצעת בסביבות 4,700-4,800 שקל, ובנשר ובטירת כרמל בכ-4,800-4,900 שקל. בעיר תל אביב אותה דירה מוצעת בכ-12 אלף שקל, יותר מ-1.5 פעמים מהממוצע של המחוז כולו, שכולל גם את רמת גן, גבעתיים, חולון ובת ים.

אלא שגם בתוך תל אביב עצמה קיימים פערים משמעותיים. במרכז העיר ובשכונות הצפוניות מחירי השכירות גבוהים במקרים רבים מהממוצע העירוני. לפי נתוני מודעות השכרה לשנת 2026, שכר הדירה החציוני המבוקש לדירת 4-4.5 חדרים באזור לב העיר עומד על כ-14 אלף שקל בחודש, כאשר טווח המחירים הנפוץ נע בין 12 ל-17 אלף שקל. באזור הצפון החדש נרשמים מחירים אופייניים של כ-15 אלף שקל לדירת 4 חדרים, ובשכונות מבוקשות ובדירות גדולות או משופצות ניתן למצוא גם דירות שמוצעות ב-18 אלף שקל ויותר.

המשמעות היא שבמרכז ובצפון תל אביב גם הכנסה נטו של 30 אלף שקל בחודש לא בהכרח מספיקה למשפחה בת ארבע נפשות. אם מחליפים במחשבון את הוצאת הדיור המחוזית, שעומדת על כ-7,450 שקל, בשכר דירה של 14 אלף שקל, ההוצאה החודשית הכוללת עולה לכ-31.7 אלף שקל. בשכר דירה של 15 אלף שקל היא כבר מגיעה לכ-32.7 אלף שקל, ובדירה ששכר הדירה שלה עומד על 18 אלף שקל, ההוצאה המשוערת מטפסת לכ-35.7 אלף שקל בחודש. מדובר בחישוב המבוסס על יתר סעיפי ההוצאה הממוצעים במחשבון, ולא במדידה נפרדת של הוצאות המשפחות בשכונות הללו.

הפער עשוי להיות גבוה אף יותר במשפחות עם שני ילדים במסגרות חינוך פרטיות, שני כלי רכב או הוצאות גבוהות על פנאי וחוגים. מנגד, משפחות המתגוררות בדירה בבעלותן ללא משכנתה, או משלמות שכר דירה נמוך ממחירי השוק, עשויות להוציא הרבה פחות. כך, בעוד שהמחשבון מציג הוצאה ממוצעת של כ-25 אלף שקל למשפחה במחוז תל אביב, במרכז העיר ובשכונות הצפוניות משפחה השוכרת דירה במחירי השוק עשויה להזדקק לתקציב של יותר מ-30 אלף שקל בחודש רק כדי לממן את רמת הצריכה הממוצעת.

הדיור מחושב משכר הדירה הממוצע לדירת 4 חדרים במחוז ברבעון השני של 2025, מעודכן במדד הדיור, ולמשק בית של נפש אחת או שתיים כ-80% ממנו, בדומה לדירת 3 חדרים. גם בעלי דירות, כ-64% ממשקי הבית בסקר, מקבלים הוצאת דיור דומה, כי הלמ״ס זוקפת להם את שכר הדירה החלופי. מי שהמשכנתה שלו כבר נפרעה מוציא בפועל פחות, ויכול להקליד בשדה הדיור סכום נמוך יותר או אפס.

אלה ממוצעים, וההוצאה בפועל תלויה בהכנסה, בגיל הילדים, בבעלות על רכב ובהרגלי הצריכה. הסקר מייצג את כל משקי הבית בישראל ולא רק את בעלי ההכנסות הגבוהות, אבל ההוצאה הגבוהה בעשירונים העליונים מושכת את הממוצע למעלה, ומשפחות בהכנסה נמוכה מוציאות בפועל פחות. משפחה עם ילדים קטנים במסגרת פרטית, למשל, צפויה להוציא על חינוך יותר מהממוצע שבסקר, ומשפחה בלי רכב פחות על תחבורה.

למשפחה עם ילדים יש גם כמה מקורות שמקטינים את הפער. קצבת הילדים ב-2026 היא 173 שקל לילד הראשון ו-219 שקל לשני, לשלישי ולרביעי, כך שמשפחה עם שני ילדים מקבלת 392 שקל בחודש ועם שלושה 611 שקל. נקודת זיכוי במס הכנסה שווה 242 שקל בחודש, והורים לילדים צעירים מקבלים כמה נקודות על כל ילד, שמתורגמות למאות שקלים נוספים בתלוש, בתנאי שהם משלמים מספיק מס כדי לנצל אותן.

הממוצע מסתיר פער של פי שבעה בין קצוות הסולם. בעשירון התחתון משק בית הכניס נטו כ-6,400 שקל בחודש והוציא על צריכה כ-10,600 שקל, כלומר מימן חלק מההוצאה בהלוואות, בעזרה מהמשפחה או מחסכונות. בעשירון העליון ההכנסה נטו הגיעה לכ-46.5 אלף שקל. גם הבעלות על הדירה מתחלקת כך: 37.6% ממשקי הבית בעשירון התחתון גרים בדירה שבבעלותם, לעומת 85.9% בעשירון העליון.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.