מה עדיף כלכלית: רכב חדש, יד שנייה או ליסינג?

רכב יד שנייה בן שנתיים עד 4 שנים כלל נהנה מיתרון כלכלי משום שחלק גדול מירידת הערך הגדולה כבר התרחש. רכב חדש נותן אחריות ושקט אבל סובל מירידת ערך מאוד גדולה, בחשמליות הפער גדול יותר - כשתוך שנתיים עד שלוש אפשר לאבד חצי משווי הרכב.

ליסינג נותן ודאות ונוחות, אך יכול להיות יקר יותר לאורך זמן. כשעושים את ההשוואה הזו צריך להשוות עלות כוללת ולא תשלום חודשי.

ירידת הערך היא ההוצאה הגדולה ביותר בבעלות על רכב, והיא לא מופיעה באף חיוב חודשי. היא נצברת בשקט ומתגלה ביום המכירה. הקצב שלה אינו אחיד, והנתח הגדול נשחק בשנים הראשונות. זו הסיבה שרכב בן שנתיים עד ארבע מגיע אחרי שהחלק היקר של השחיקה כבר נספג אצל הבעלים הקודם, וזו גם הסיבה שהוא מגיע עם אחריות קצרה יותר וסיכון תקלות גבוה יותר. המחיר האמיתי של רכב חדש נמדד בפער בין מחיר הקנייה למחיר שמתקבל בפועל במכירה, ולא במחיר הקנייה.

מי שבוחר ביד שנייה קונה גם את ההיסטוריה של הרכב, ולכן הבדיקות שלפני הרכישה הן חלק מהמחיר ולא הוצאה נלווית. בדיקה במכון מורשה, היסטוריית בעלויות, מספר הקילומטרים ביחס לגיל ותביעות ביטוח קודמות הן הבדיקות שחוסכות עשרות אלפי שקלים, והן מה שמפריד בין רכב שנשמר לרכב שנראה שמור מבחוץ, אבל הוא לא באמת ככה. בבחירת הרכב עצמו ההתאמה לצרכים קובעת יותר מרשימת האבזור. כלכלית - רכב ישן של שנתיים עד 4 שנים על הכביש חוסך לכם אלפי שקלים בשנה, בעיקר בזכות המחיר קנייה. לרכב ממוצע זה יכול להיות כ-10 אלף שקל בשנה.

לכתבות נוספות ממדור שאלות גולשים בביזפורטל - לחצו כאן

התשלום החודשי בליסינג כולל ביטוח, טיפולים ורישוי, וברכישה כל אלה מגיעים בנפרד, ולכן השוואת תשלום מול תשלום מוטה מראש. ההשוואה הנכונה מעמידה את שתי החלופות על עלות חודשית כוללת, ומוסיפה שני סעיפים שמופיעים רק בחוזה הליסינג: תקרת הקילומטרים והחיוב על חריגה ממנה, והערך השיורי שנשאר בסוף לצד הקונה בלבד. ליסינג יקר יותר מרכישת רכב, אבל הוא כאמור מוצר אחר - מוצר הרבה יותר מפנק.

צריך בהשוואה בין רכישת רכב לליסינג להתייחס גם למחיר הכסף. הכסף שהושקע ברכישת הרכב הוא עלות בפני עצמו. 150 אלף שקל שמושקעים בקנייה אינם יושבים במק"מ שמניב תשואה של 3.2%. כלומר, רכישת רכב היא ויתור של כ-4,800 שקל בשנה ברוטו וכ-4,100 שקל נטו אחרי מס של 15%. אלה כ-340 שקל בחודש שאינם מופיעים בשום חשבון, ובליסינג ההון הזה נשאר פנוי. אבל זו לא מתנה. חברות הליסינג גובות על ההפרש בשוטף ועם ריבית.

התשלום החודשי בליסינג בנוי מההפרש בין מחיר הרכב לערך השיורי הצפוי בסוף התקופה, בתוספת מימון, תפעול ורווח. חברת הליסינג מעריכה את הערך השיורי מראש ומגלמת בו את הסיכון שהשוק יהיה חלש באותו מועד, ונושאת אותו במקום הנהג.

המימון משנה את הדירוג בין החלופות. הלוואה לרכב נגזרת מהפריים, שעומד היום על 5%, בתוספת מרווח, והריבית נצברת על כל התקופה. תשלום חודשי נמוך שנפרס על שבע שנים יקר יותר מתשלום גבוה שנפרס על שלוש, גם כשמחיר הרכב זהה.

בשלוש החלופות יש הוצאות שמתנהגות דומה בכולן ומרכיבות חלק ניכר מהעלות: ביטוח, טסט, טיפולים, צמיגים ודלק.

ההשוואה המעשית מעמידה זה מול זה שני מספרים לאותה תקופה: סך התשלומים בחוזה, כולל תשלום סופי אם קיים, מול מחיר הקנייה פחות הערך הצפוי במכירה ובתוספת ההוצאות השוטפות. בחוזה נבדקים בנפרד גם ההשתתפות העצמית בביטוח ודמי היציאה המוקדמת. אותו תרגיל נותן את העלות האמיתית של רכב לחמש שנים.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.