דחייה של 5 שנים בחיסכון של 1,000 שקל בחודש עולה כ-290 אלף שקל

הפקדה של 1,000 שקל בחודש במשך 35 שנה, בתשואה שנתית של 5%, מצטברת לכ-1.1 מיליון שקל. חוסך שמתחיל חמש שנים אחר כך, עם אותו סכום חודשי ואותו מועד יעד, יגיע לכ-815 אלף שקל. בשנות הדחייה לא הופקדו 60 אלף שקל, אבל הכסף שחסר בסוף גדול פי חמישה בערך, כי דווקא ההפקדות המוקדמות הן שמספיקות לצבור הכי הרבה תשואה.

ריבית דריבית אחראית לפער. הכסף שמופקד בשנים הראשונות נשאר בחיסכון את הזמן הארוך ביותר, והתשואה שהוא מניב מצטרפת לקרן ומניבה בעצמה. לכן שנה בתחילת הדרך שווה הרבה יותר משנה בסופה.

המחשבון מקבל את הסכום החודשי ואת מספר השנים עד היעד, ומציע דחייה של שנה, חמש שנים או עשר. התוצאה מראה כמה כסף יחסר, כמה יהיה בחיסכון כשמתחילים עכשיו וכשמתחילים באיחור, ואיזה סכום חודשי יידרש כדי להגיע לאותו סכום. בדוגמה של חמש שנות דחייה ההפקדה צריכה לעלות ל-1,359 שקל בחודש. בדחייה של עשר שנים היא מגיעה ל-1,892 שקל, כמעט פי שניים, משום שנותרות 25 שנים בלבד לצבירה והפער בסוף הדרך מגיע לכ-523 אלף שקל. כל שינוי בשדות מעדכן מיד את התוצאות ואת הטבלה שבעמוד השני.

למחשבונים כלכליים נוספים מאתר ביזפורטל - לחצו כאן

גם שנה אחת של דחייה עולה כ-64 אלף שקל בסוף 35 שנה, פי חמישה בערך מ-12 אלף שקל שלא הופקדו באותה שנה. בחיסכון של 2,000 שקל בחודש כל הסכומים מוכפלים, כי הפער גדל ביחס ישר לגובה ההפקדה.

הסכומים במחשבון נומינליים. באינפלציה של 2% בשנה, באמצע טווח היעד של בנק ישראל, מחיר הדחייה של חמש שנים שווה בכוח הקנייה הנוכחי כ-147 אלף שקל. בעמוד השני אפשר לשנות את התשואה ואת האינפלציה, ולראות טבלה של דחייה משנה אחת ועד 15 שנה. התשואה של 5% היא הנחה ולא תחזית, והיא כבר אחרי דמי ניהול. החישוב לא כולל מס על הרווחים, ובשנים של ירידות בשוק התוצאה בפועל עשויה להיות נמוכה בהרבה.

המחשבון מתאים לחיסכון שמעבר לפנסיית החובה, כמו קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות או תיק השקעות. ההשפעה של השנים הראשונות בולטת במיוחד אצל צעירים. מי שמתחיל בגיל 25 עם 500 שקל בחודש ומחכה עד גיל 30 מוותר, באותן הנחות, על כ-206 אלף שקל בגיל 67. כדי להשלים את הפער הוא יצטרך להפקיד מגיל 30 כ-665 שקל בחודש במקום 500.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.