הקרב על עין ירקעם: רותם אמפרט ניצחה את פעילי הסביבה - ונאבקת בעובדים

• העתירה נגד תוכנית הכרייה של רותם אמפרט סמוך לעין ירקעם נמחקה.
• השופט קבע מנגנון שיאפשר לארגוני סביבה לעקוב אחר התוכנית.
• ארגוני הסביבה: "החששות מפני הנזקים הסביבתיים החמורים נותרו בעינם".
• ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בחברה על רקע קידום צעדי התייעלות.
• רותם אמפרט על הסכסוך: השיחות נערכות על רקע מציאות מאתגרת".

העתירה נגד תוכנית הכרייה סמוך לעין ירקעם נמחקה היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והתוכנית של רותם אמפרט נגב להרחבת מכרה אורון צפון נשארת על כנה. אלא שבמקביל הכריזה היום ההסתדרות על סכסוך עבודה באותה חברה עצמה, על רקע כוונת ההנהלה לקדם צעדי התייעלות באופן חד-צדדי. הסכסוך חל על כ-850 עובדי החברה.

רק אתמול הזהירו ב-ICL (כיל לשעבר - החברה האם של רותם אמפרט - מההשלכות שעלולות להיות לפגיעה בתוכנית על העובדים. "בסוף כל פגיעה בתוכנית כזאת זה יכול להיות משמעות של אנשים שהולכים הביתה, וחלופות התעסוקה באזור הזה הן לא יותר מדי גדולות", אמר ל-N12 סימון וולין, גיאולוג ראשי ומנהל חומר גלם ברותם אמפרט.

התוכנית לא נפגעה, אבל לפי ההסתדרות, צעדי ההתייעלות שמקדמת ההנהלה עלולים לפגוע ישירות בביטחון התעסוקתי של העובדים, בהיקף העסקתם ובשכרם.

מנגנון פיקוח במקום ביטול

את העתירה הגישו ארגוני סביבה, ובהם אדם טבע ודין, גרינפיס, מגמה ירוקה ומדבר קיימא, שחששו מפגיעה במעיין, במצוקי נחל חתירה ובמערכות הטבע הרגישות באזור. הם טענו גם שהתוכנית פורסמה להתנגדויות הציבור שלא כדין, ודרשו לבטל אותה.

לפי הודעת הארגונים, בית המשפט לא קיבל את הטענה הזאת ואת הדרישה לבטל את התוכנית. לאחר שמיעת עמדות הצדדים והערות השופט יעקב דנינו, קיבלו העותרים את הצעתו למשוך את העתירה, ובית המשפט מחק אותה בלי להכריע בטענות הסביבתיות לגופן.

עם זאת, השופט קבע מנגנון שיאפשר לארגונים להמשיך לעקוב אחר ביצוע התוכנית. לפי פסק הדין, בתוך חמישה ימים מכל ישיבה של ועדת המעקב אחר יישום התוכנית יקבלו העותרים הודעה בדוא"ל, והם יוכלו להציג לוועדה את הערותיהם. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות היועץ המשפטי של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

הירוקים: כשר אבל מסריח

בארגוני הסביבה מדגישים שמבחינתם המאבק לא הסתיים. "החששות שהעלינו מפני הנזקים הסביבתיים החמורים והבלתי הפיכים נותרו בעינם. גם אם אישור התוכנית נעשה כדין, בחזקת 'כשר אבל מסריח'", מסרו העותרים. לדבריהם, מדובר ב"מתנה בשווי מאות מיליוני שקלים שהמדינה מעניקה ל-ICL על חשבון נכסים ציבוריים".

בארגונים תוקפים גם את טיעון התעסוקה של החברה: "למרות איומי הסרק של ICL בסגירת החברה אם לא יינתן לה לעשות בנגב המזרחי כבשלה, בשטח המכרה הנדון יש בסך הכול פחות מ-20% מכמות הכרייה השנתית של החברה".

"יש גבול לפער"

בינתיים, העובדים עצמם מתמודדים עם איום אחר. לפי ההסתדרות, תוקפו של ההסכם הקיבוצי הקודם פג, והמשא ומתן על הסכם חדש נקלע למבוי סתום. העובדים דורשים הסכם שעתיד לכלול תוספות שכר ושיפור בתנאי ההעסקה, בתחולה רטרואקטיבית ממועד פקיעת ההסכם הקודם.

"לאחר שנים של תוצאות מצוינות והישגים משמעותיים שהעובדים היו שותפים מרכזיים להם, החלטת ההנהלה לנקוט צעדי התייעלות היא מקוממת", אמר יו"ר מועצת העובדים ברותם אמפרט נגב, משה חדד. "יש גבול לפער בין ההכרה בתרומת העובדים כשמציגים את ההישגים, לבין הנכונות לתגמל אותם כשמגיעים לשולחן המשא ומתן".

מרותם אמפרט נמסר בתגובה: "המשא ומתן בין הצדדים נמצא בראשיתו והוא מתקיים תוך דיאלוג פתוח ושקוף מול הנציגות. השיחות נערכות בין היתר על רקע המציאות המאתגרת, ואנו בטוחים שנדע להגיע להסכמות שישקפו את טובת כל הצדדים".

מ-ICL נמסר: "צר לנו כי גם לאחר הכרעתו הברורה של בית המשפט, בוחרים העותרים להמשיך בקמפיין ציבורי המבוסס על השמצות וטענות מטעות, במקום לכבד את ההליך המשפטי ואת תוצאותיו. לצד השיקולים הסביבתיים, יש לזכור כי מדובר גם בפרנסתם של מאות עובדים ומשפחותיהם באזור שבו אפשרויות התעסוקה מוגבלות".