נשדדו ברכב השכור בדרך לשדה ברומא: מה החזירה AIG ומה לא

ביום האחרון של טיול משפחתי באיטליה, באפריל 2025, עצרה משפחת בסה ל"עצירת התרעננות" של 20 דקות במרכז קניות בדרך לשדה התעופה ברומא. כשחזרו לרכב השכור, הוא היה פרוץ, וציוד שהעריכו ב-67,447 שקל נעלם: מזוודות, בגדים, מחשבים, מצלמות, תכשיטים ודרכון. AIG, שביטחה אותם בפוליסת נסיעות לחו"ל, שילמה 15,167 שקל וסירבה לשלם על דברי הערך. חמשת בני המשפחה תבעו 32,988 שקל, ונשיאת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, השופטת אפרת אור-אליאס, פסקה לאב, דוד בסה, 845 שקל בלבד.

לפי התובעים, הרכב חנה "בחניון מסודר ומרושת מצלמות לרבות מצלמה אחת מעל הרכב", והציוד היה נעול ו"מוסתר בתא המטען האחורי ומתחת לכיסוי הקבוע הקיים ברכב". הם טענו שהפוליסה מכסה דברי ערך עד 2,000 דולר לאדם, ושמדובר ב"התחייבות עצמאית ומפורשת". לדבריהם, AIG ניכתה 31,612 שקל בגין דברי ערך, ועוד 1,300 שקל מהתביעה של האב בלי הסבר. ביוני 2025 הגישו שתי השגות על שלילת הכיסוי, ובשתיהן קיבלו מהמבטחת את אותה תשובה. הם השאירו לשיקול דעת בית המשפט גם פיצוי על עוגמת נפש.

AIG טענה שחפצים כמו מחשב נייד "היו צריכים להישאר נעולים בכספת ולא להשאירם ברכב ללא השגחה", ושאין כיסוי לטלפון נייד, למזומן, לתכשיטים ולבשמים שנגנבו מהרכב.

לכתבות כלכליות נוספות ממדור המשפט בביזפורטל - לחצו כאן

איזו פוליסה חלה על המשפחה

המשפחה צירפה לתביעה את התנאים הכלליים של AIG TRAVEL, והמבטחת צירפה את AIG TRAVEL CENTURION, פוליסה שניתנת למחזיקי כרטיס האשראי סנטוריון של אמריקן אקספרס. השופטת קבעה שפוליסת סנטוריון היא זו שחלה, משום שזה השם שהופיע במפרט שהמשפחה עצמה הגישה, ומשום שבכתב התביעה היא הפנתה בעצמה ל"טבלת סנטוריון". עם זאת ציינה שבסעיפים שנדונו אין הבדל מהותי בין שני הנוסחים.

לפי הפוליסה, מטען שהושאר "ברכב נעול באופן שאינו גלוי לעין" נחשב תחת השגחה. אבל סעיף החריגים קובע שעל דברי ערך כמו תכשיטים, שעונים, מצלמות, מחשבים וציוד אלקטרוני לא ישולם אם הוחזקו שלא על גוף המבוטח או בתיק יד צמוד, "למעט אם הופקדו בכספת או במקום מאובטח אחר". טלפונים ואביזריהם, משקפיים ובשמים מוחרגים בכל מקרה.

למה חניון עם מצלמות אינו כספת

המשפחה טענה שרכב נעול בחניון מצולם הוא בדיוק "מקום מאובטח אחר". השופטת לא קיבלה את זה: "אין ביכולתי לראות ברכב נעול, בשטח חניון ציבורי (מצולם) משום מקום מאובטח". לדבריה, מקום מאובטח צריך לספק הגנה מפני גניבה ששקולה לנשיאת הציוד על הגוף או לכספת, ו"מצלמות בחניה, אף שהן עשויות להרתיע פורצים מלכתחילה, אינן מהוות אמצעי הגנה מפני גניבה". הטענה לסיורים של שומרי הקניון עלתה רק בשלב מאוחר, ולא הוסבר אם השמירה כללה את החניון.

השופטת גם דחתה את הטענה שלא סביר לדרוש מהמשפחה לסחוב את דברי הערך. משקפיים, תכשיטים, מצלמה, אוזניות וכבלים אינם כבדים, ואת המחשבים והטאבלט יכלו חמשת בני המשפחה לחלק ביניהם, "בפרט, משמדובר היה ביציאה קצרה להתרעננות".

בנקודה אחת המשפחה צדקה. לפי הודעת התשלום של AIG, הפריטים של האב שהמבטחת הכירה בהם הסתכמו ב-7,148 שקל. בניכוי בלאי של 35% והשתתפות עצמית, היה עליה לשלם לו 3,764 שקל, אבל היא הכירה רק ב-2,919 שקל. ההפרש, 845 שקל, ישולם לו בתוך 30 יום. את הפיצוי על עוגמת נפש דחתה השופטת משום שלא פורט, וכל צד יישא בהוצאותיו.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפוטרל.