ה־FBI חושף: מי עומד מאחורי שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה?
הרשויות בארה"ב מאשימות קבוצת האקרים מקוריאה הצפונית בפריצת הענק לבינאנס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם • כ-3 מיליארד דולר מהנכסים הגנובים הוקפאו, אך לא ברור כמה מהם יוחזרו • בינאנס מבטיחה לכסות את כל ההפסדים, ובינתיים ההאקרים כבר מנסים לטשטש עקבות • ומה כל זה אומר עבור "תוכנית הקריפטו" של ראש הממשלה לעקיפת איום הסנקציות?



החדשות בקצרה:
- ה־FBI מאשים את קוריאה הצפונית בפריצה לבורסת בינאנס ושוד 6.3 מיליארד דולר.
- כ־3 מיליארד דולר מהנכסים הוקפאו, ובינאנס הבטיחה לכסות את כל ההפסדים.
- ד"ר חמי לייבוביץ': ההקפאה תלויה במטבע הספציפי ומסבכת את היכולת לעקוף סנקציות.
- הנשיא טראמפ: "לא יודעים אם זו קוריאה הצפונית, אם כן נדבר איתם על זה".
שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה קיבל תפנית: ה־FBI הודיע בשבת כי קוריאה הצפונית עומדת מאחורי מתקפת הסייבר על בינאנס (Binance), שבה נגנבו נכסים דיגיטליים בשווי של כ־6.3 מיליארד דולר. לפי חברת TRM Labs, שמנתחת תנועות כספים ברשתות הקריפטו, רוב הסכום יצא מהארנקים תוך כעשרים דקות בלבד.
מאחורי המתקפה עומדת, לפי ה־FBI, קבוצת ההאקרים TraderTraitor, המזוהה עם המשטר בקוריאה הצפונית. זו אותה קבוצה שלפי ה־FBI הייתה אחראית גם לפריצה לבורסת הקריפטו בייביט (Bybit) בפברואר 2025, שבה נגנבו כ־1.5 מיליארד דולר.

איך הצליחו ההאקרים לגנוב סכום עצום בזמן קצר כל כך?
הפריצה התרחשה ביום חמישי. לפי TRM Labs, ההאקרים העבירו נכסים מארנקים של בינאנס בעשר רשתות בלוקצ'יין שונות, כלומר עשר מערכות דיגיטליות נפרדות שעליהן מתנהלים המטבעות. לפי החקירה הראשונית של בינאנס, ייתכן שמחשב נייד של אחד ממהנדסי החברה נפרץ, אך נסיבות החדירה המלאות עדיין נחקרות.
כעת מתנהל מרוץ נגד השעון. ה־FBI מסר שחברי הקבוצה המירו את הנכסים הגנובים בעיקר לאת'ריום, והוא צופה שיעבירו אותם בהמשך דרך שירותים פיננסיים מבוזרים, פלטפורמות שמאפשרות להמיר ולהעביר כסף בלי גוף מרכזי, וכך יקשו על איתורם. הרשויות פרסמו כתובות של ארנקים החשודים כקשורים להאקרים וקראו לחברות הקריפטו לחסום עסקאות הקשורות אליהם.

ומה יקרה לכסף של הלקוחות?
בינאנס הודיעה כי כשלושה מיליארד דולר מהנכסים הגנובים הוקפאו ברשתות הבלוקצ'יין, אך ההקפאה אינה מבטיחה שיוחזרו. במקביל, החברה מסרה בשבת שהחליפה 90% מהנכסים שנגנבו, ברכישת מטבעות חדשים מכספי החברה. את ה־10% הנותרים יהיה קשה לרכוש מהר, כי מדובר במטבעות פחות נזילים. לפי בינאנס, המשיכות של הלקוחות אמורות להיפתח מחדש היום.
עדו בן נתן, שותף מייסד ומנכ"ל חברת Blockaid, מסביר שהפריצה התמקדה בארנק חם מסוים של בינאנס, ארנק שמחובר לרשת ומשמש למשיכות. "האירוע אינו מעיד כשלעצמו על כך שכל לקוחות Binance נמצאים בסיכון מיידי", אמר, אך הוסיף שמדובר ב"אירוע חמור" שממחיש שגם גופים גדולים ומאובטחים יכולים להיות חשופים לניצול מתוחכם של מנגנוני הרשאות.

אלדד רודריג, סמנכ"ל המוצר בחברת ביטס אוף גולד (Bits of Gold), סבור שהאירוע מדגיש את הצורך להחזיק את "עיקר הנכסים" בארנקים קרים, שאינם מחוברים לאינטרנט. הוא מדגיש גם את הצורך ב"רגולציה חכמה ופיקוח אפקטיבי", שהם לדבריו "רשת ביטחון בסיסית שמגנה קודם כל על הלקוחות".
בינאנס מתחייבת שהלקוחות לא יישאו בהפסדים, אך האירוע ממשיך לעורר שאלות קשות על אבטחת הכספים בעולם הקריפטו. למרות קביעת ה־FBI, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל ספק במעורבות של קוריאה הצפונית. "אנחנו לא יודעים אם זו קוריאה הצפונית, אבל אם כן, נדבר איתם על זה", אמר לכתבים, כך לפי Fox Business.

ומה זה אומר על התוכנית של נתניהו?
השוד התרחש פחות משבוע אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בראיון בערוץ הכלכלה כי יש "להתארגן בכלכלה עוקפת" למקרה של סנקציות בנקאיות, וביקש להכין תוכנית שתכלול גם מטבעות דיגיטליים. בנק ישראל השיב בהודעה חריגה: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות".
אילן שטרק, מנכ"ל הוריזון מבית אלטשולר שחם, מסביר ל־N12 שהבעיה אינה העברת הכסף אלא מי יקבל אותו. "בסוף הצד השני, שעומד בכל הרגולציות המקומיות, לא יכול לקבל את זה", אמר. לדבריו, לאחרונה סירבה הוריזון לבקשה לרכוש נכס בבלארוס באמצעות מטבע יציב, כלומר מטבע דיגיטלי הצמוד לדולר, ולבקשה לקבל תשלום בקריפטו מתיירים רפואיים מרוסיה.

ד"ר חמי לייבוביץ, ראש תחום סייבר בפקולטה למדעי המחשב במכללה למנהל, מסביר שהכול תלוי במטבע. לדבריו, בחלק מהנכסים הצליחו להקפיא כי "הטכנולוגיה של המטבע הספציפי מאפשרת זאת", ובאחרים סביר שלא יצליחו, כי "אותם מטבעות בנויים בכוונה כך שאין גוף (כמו בנק) שיכול להקפיא חשבונות". על פניו, זו אותה תכונה שהופכת קריפטו לאטרקטיבי למי שמחפש לעקוף סנקציות, ובה בעת הסיבה שחלק מהשלל נותר בידי התוקף.
בינאנס מסרה שתפרסם דוח טכני מפורט בתום החקירה. השוד חסר התקדים ממחיש עד כמה גם הבורסה הגדולה בעולם יכולה להפוך למטרה.
