על חשבון ילדי הפריפריה: כך הגדילה הממשלה את תקצוב התלמידים בהתנחלויות

החדשות בקצרה:

• משרד החינוך הגדיל את מספר התיכונים שזכאים לתוספת תקציבית במסלול הביטחוני.
• לפי מרכז מנור, ביהודה ושומרון הושקעו 1,213 שקלים יותר בכל תלמיד בממוצע.
• ההשקעה גדלה על חשבון תלמידים בפריפריה בצפון ובדרום ובחינוך הערבי.
• לפי המרכז, בצפון קוצצו 570 שקלים מההשקעה בתלמיד ובדרום 232 שקלים.
• התוספת לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי עלתה לפי שלושה מבחינוך הממלכתי.

הממשלה הגדילה את התקציב שמושקע בתלמידי תיכון ביהודה ושומרון, על חשבון תלמידים אחרים בפריפריה - כך עולה מחישוב שביצע מרכז מנור, ארגון מדיניות לחיזוק החינוך הציבורי, ושחשפנו אמש (שלישי) בחדשות 12. לפי החישוב, בעקבות השינוי השקיעה המדינה בממוצע 1,213 שקלים יותר בכל תלמיד בהתנחלויות, לעומת 570 שקלים פחות בכל תלמיד בצפון ו-232 שקלים פחות בכל תלמיד בדרום.

הסכומים משקפים שינוי בתוספת שמעביר משרד החינוך מדי שנה לתיכונים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בערים מעורבות וביישובים שמאוימים ביטחונית. התוספת אמורה לכסות עלויות שהתקציב הרגיל לא מכסה, כמו כיתות קטנות, מגוון מקצועות ומורים במקומות מרוחקים. לפי עיבוד של מנור לנתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים 2023/24 הועברה התוספת - בסכום כולל של 455 מיליון שקלים - ל-400 מתוך 1,863 התיכונים הרגילים בישראל.

ההחלטה ששינתה את התקצוב

מקור השינוי הוא חוזר שפרסם משרד החינוך לפני כשנה וחצי, והרחיב את המסלול הביטחוני שמזכה תיכונים בתוספת התקציבית, כך שהתווספו אליו 33 יישובים, רבים מהם ביהודה ושומרון. זאת בעת שמסלול זה משלם לבתי הספר את תעריף התוספת הגבוה ביותר, ללא קשר למספר התלמידים במוסד או למרחק שלו ממרכז הארץ.

תוצאות ההרחבה, לפי מנור:

• מספר התיכונים שמקבלים את התוספת התקציבית עלה מ-400 ל-434.
• חלקם של התיכונים במסלול הביטחוני עלה מ-3% מכלל מקבלי התוספת ל-26%.
• מכיוון שהתקצוב הכולל לא השתנה, הכסף התחלק בין יותר מוסדות.
• תיכונים שהוכנסו למסלול הביטחוני קיבלו יותר כסף, ואלו שמחוץ לו קיבלו פחות.

התמונה חדה במיוחד כשבוחנים את התוספת לתלמיד בחלוקה לזרמי חינוך. לפי מרכז מנור, בעקבות השינוי שביצע משרד החינוך, בשנת הלימודים 2025/26 התוספת הממוצעת לתלמיד עלתה בחינוך החרדי (ב-126 שקלים) ובממלכתי-דתי (ב-124 שקלים), וירדה בממלכתי-כללי (ב-74 שקלים) ובממלכתי-ערבי (ב-308 שקלים).

התוצאה היא שהתוספת התקציבית שהמדינה השקיעה בשנת הלימודים הקודמת בכל תלמיד בחינוך הממלכתי-דתי עמדה בממוצע על 1,888 שקלים - יותר מפי שלושה מהתוספת לתלמיד בחינוך הממלכתי-כללי.

בחינוך הממלכתי-ערבי התוספת שהושקעה בכל תלמיד עמדה על 1,298 שקלים ובחינוך החרדי על 440 שקלים. במנור מציינים שהתוספת לתלמיד חרדי נמוכה מלכתחילה, כי רק כ-6% מהמוסדות החרדיים עומדים בתנאי הסף לקבלתה, ובהם הכנה לבגרות.

יישובי הענק החרדיים ביו"ש זכו לפטור

במקביל, משרד החינוך פטר את היישובים שהוכללו במסלול הביטחוני מתקרת מספר התושבים ברשות המקומית, שחלה על שאר היישובים. התוצאה לפי מנור: הענקת הזכאות התקציבית גם למוסדות החינוך בערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית.

לפי הניתוח, בחישוב נטו נוספו למספר המוסדות הזכאים לתוספת התקציבית כ-20 תיכונים חרדיים, 13 ממלכתיים-דתיים ושישה מהחינוך הממלכתי-כללי - ואילו בחינוך הערבי נגרעו חמישה תיכונים.

במנור מציינים כי חוזר משרד החינוך שקבע את השינוי לא מפרט מהן הסיבות הביטחוניות והפדגוגיות שבגללן הוא נעשה, וכי הוא נעשה בלי שינוי מהותי בתנאים הביטחוניים שבהם נמצאים רוב המוסדות שהועברו למסלול הביטחוני.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מעניק תקצוב משלים לבתי ספר קטנים המתמודדים עם קשיים הנובעים ממיקומם בפריפריה הגיאוגרפית או מאיומים ביטחוניים באזורם. תקצוב זה נועד לאפשר גם לבתי ספר הפועלים בתנאים מורכבים להציע לתלמידיהם מגוון מקצועות ומגמות לימוד, בדומה לבתי ספר אחרים ברחבי הארץ".