קיבלתם דוח חניה ולא שילמתם? הטענה "לא קיבלתי" לא תציל אתכם

נהג שהחנה רכבי אוטותל מתחת לתמרור אין עצירה, נהגת שעצרה בין שתי חניות נכים ונהג שטען שהקנס נרשם על שם אשתו. שלושתם לא הגיעו לדיון, ניסו לבטל את ההרשעה בבית המשפט המחוזי ונכשלו. חמישה פסקי דין מאוגוסט עד אוקטובר 2026 מראים קו ברור. מי שלא הגיע לדיון, או לא אסף את הדואר, יתקשה מאוד לבטל את הקנס. בתיק אחד דווקא העירייה הפסידה.

איך זה עובד? מי שקיבל דוח חניה יכול לבקש להישפט. אם הוא לא מגיע לדיון, הוא מורשע. כדי לבטל את ההרשעה, סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי דורש אחת משתיים: סיבה מוצדקת להיעדרות, או חשש שתיגרם עיוות דין אם ההרשעה תישאר. מי שאיחר בכלל בהגשת הבקשה להישפט נבחן לפי סעיף 230 לאותו חוק, ושם המבחן כמעט זהה.

נהג שהחנה שני רכבי אוטותל מתחת לתמרור "אין עצירה" טען שתאונה וחיפוש חניה מנעו ממנו להגיע לדיון. השופטת נעה תבור מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הערעור ב-12 באוקטובר. לדבריה, "לבית המשפט אין חובה לשלוח תזכורת, אף כי בעולם אידיאלי הדבר רצוי". האחריות לרשום את מועד הדיון ביומן מוטלת על הנהג. הקנס נשאר 500 שקל.

לכתבות כלכליות נוספות ממדור המשפט של ביזפורטל - לחצו כאן

"לא קיבלתי את המכתב" לא עובד

השופט מורן מרגלית מבית המשפט המחוזי בנוף הגליל קבע בספטמבר: נהג שלא אסף מכתב רשום אינו יכול לטעון שלא ידע על הקנס.

בתיק אחר, של זנזורי נגד עיריית תל אביב, תבור קבעה שהודעת הקנס נשלחה כדין בדואר רשום. הנהג פנה להסב את הדוח על שמו אחרי שהמועד חלף. הוא גם סיפר שאביו בן 105 ושהחניון רחוק כ-100 מטר. זה לא שכנע את השופטת שיש טעם מיוחד.

גם תירוץ כללי לא מספיק. נהגת שהחנתה ברחבה המסומנת בין שתי חניות נכים ברמת השרון לא הגיעה לדיון שנקבע ל-16 במרץ. היא טענה להתארגנות בזמן מלחמה, בלי להציג מסמכים. השופטת לימור ביבי דחתה את הערעור ב-5 באוקטובר. היא הוסיפה שחניה כזו אסורה גם למי שמחזיק תו נכה, ולרכב של הנהגת לא היה תו. הקנס, 500 שקל, נשאר.

כשהעירייה טעתה בתמרור

הקפדה עובדת לשני הכיוונים. עיריית רמת השרון ערערה על זיכויו של נעם שינטל, שהחנה פעמיים בצד השמאלי של דרך ללא מוצא. התמרור שאוסר עצירה וחניה הוצב בצד ימין בלבד. ביבי אישרה את הזיכוי וקבעה שבמקרה כזה התמרור חל על הצד שבו הוא עומד. היא גם ציינה שהעירייה לא סיפרה לבית המשפט שהציבה תמרור נוסף בצד השמאלי בהמשך. העירייה חויבה ב-1,000 שקל הוצאות, משום שהטריחה את הנהג לבית המשפט פעם שנייה.

מה זה אומר לנהגים? מי שמבקש להישפט צריך לרשום את מועד הדיון, לאסוף דואר רשום ולהגיע. מי שלא יכול להגיע צריך לבקש דחייה מראש, בכתב, ולצרף אסמכתה. טענה לגופו של עניין תיבחן בעיקר בשאלה אם ייגרם עיוות דין, ושם נדרשת טענה ממשית. ותו נכה לא מתיר חניה במקום שבו החניה אסורה גם לנכים.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.