2 מיליון שקל לחולי סרטן הגיעו למנהל עיזבון, למנהלת עמותה ולצרכים לא ידועים

היו"ר, המנכ"ל וחברי הוועד של שתי עמותות יחזירו להן 1.8 מיליון שקל שהוציאו שלא כדין - קובע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול. ההחלטה ניתנה בעניין עמותת קרן לחיים ונגד עו"ד גלית שמש-פאוקר, שהייתה היו"ר ולאחר מכן המנכ"ל; עדי פאוקר, שהיה יו"ר קרן לחיים לילדים ונוער; וחברי הוועדים בהן - עופר גילור, שרון רז, סתוית דוד, מיכאל שמו ואינגרידה פל.

קרן לחיים (העמותה הישנה) הוקמה ב-2003 כדי לסייע לילדים במצוקה, ילדים בסיכון וילדים חולי סרטן. ביקורת רשם העמותות העלתה ליקויים קשים בשנים 2018-2016, כולל העברת כספים לחשבונה הפרטי של שמש-פאוקר, חשש שהעמותה משמשת כצינור להעברת כספים שלא כדין לגופים אחרים, חשש ממשי לחלוקת רווחים אסורה בסכומים משמעותיים בידי שמש-פאוקר ועוד. למרות התחייבותה, העמותה לא תיקנה את הליקויים ודוח משנת 2021 הצביע על הוצאת מאות אלפי שקלים ועל תשלום דמי שכירות לשמש-פאוקר. העמותה גם ביקשה ב-2022 סיוע ממשלתי, תוך זיוף אישור ניהול תקין.

בשנת 2019 הקימו אותם חברים את קרן לחיים לילדים ונוער (העמותה החדשה), בראשה עמד עדי פאוקר - בעלה של גלית. פעילות שתי העמותות התערבבה והרשם סבר שהקמת העמותה החדשה נועדה לעקוף את המגבלות שהוטלו על הישנה. באותה שנה חתמה העמותה הישנה על הסכם עם מנהל עזבונה של הלן חטב, ולפיה תקבל מהעיזבון 1.9 מיליון שקל להפעלת תוכנית ל"מסוגלות תעסוקתית ותמיכה לבני נוער החולים בסרטן, הכוונת מחלימים מהמחלה, פיתוח קבוצות נטוורקינג לתמיכה, תגבור לימודי בתקופת המחלה, מימון ציוד, תרופות וטיפולים". ב-2024 הורה סוקול לפרק את שתי העמותות ומינה את עו"ד רון כהנא למפרקן.

לכתבות כלכליות נוספות ממדור משפט בביזפורטל - לחצו כאן

רק כדי לחמוק מהפיקוח

סוקול מצא, כי כספי עזבונה של חטב הועברו ללא אישור כנדרש של בית המשפט מהעמותה הישנה לחדשה, רק כדי לחמוק מן הפיקוח שהוטל על הישנה. העברת הכספים לוותה בהגשת מסמך מזויף של בית המשפט למשפחה לבנק הבינלאומי, בו התנהלו החשבונות. התנהלות כל חברי הוועד "מעידה על חוסר עניין בולט בכל הנוגע לקבלת התרומה והעברתה לעמותה החדשה, מצביעה על זלזול מוחלט של חברי הוועד בעמותה הישנה ובעמותה החדשה, בכל החובות המוטלים עליהם, התעלמות מוחלטת מהסכם ההתקשרות, מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, זלזול בהליך הביקורת שנערך לעמותה הישנה, ומהווה הפרה של חובות האמון וחובות הזהירות של חברי הוועד כלפי העמותה וכלפי התורם", קובע סוקול.

עוד קובע סוקול, כי העמותה החדשה השתמשה בתרומה שלא למטרות להן נועדה. היא עצמה מסרה לבית המשפט, כי "תמכה במרכז לנערות בסיכון, חלקן מחלימות מסרטן בעיר חדרה, ברכישת ציוד להוסטל (מחשבים), שיפוץ ההוסטל לרווחת נערים ונערות, מימנה רשיונות נהיגה לנערות כחלק מקידום ופיתוח אישי ותמכה במשפחות חולי סרטן, מחלימים מהמחלה וסיוע בלימודים לחולים שהפסידו לימודים".

אולם, להוצאות אלו לא נמצאו תימוכין, ומכל מקום - הן היו שונות לחלוטין מאלו שעליהן הוסכם ולא ניתן להן אישורו של בית המשפט. לעומת זאת, העמותה שילמה 150,000 שקל לחברת המרכיבים בנימוק שהיא תיווכה בינה לבין עזבון חטב. חברה זו נמצאת בבעלות אריאל קליין, חותנו של עו"ד שרון ינקו - מנהל עזבונה של חטב. סוקול אומר, כי לא היו אלו דמי תיווך, אלא סביר יותר להניח שהייתה זו טובת הנאה לכיסו של ינקו תמורת התרומה. 600,000 שקל נוספים הוצאו כשכר לשמש-פאוקר ולעובדת היחידה בעמותה, מרים אסיאו.

טענו שהוציאו מיליון שקל; רשמו 41,000 שקל

ההוצאה העיקרית מן התרומה, על פי טענת העמותה, הייתה מיליון שקל לשיפוץ הוסטל לנערות - אך בדוחותיה נרשמו 41,000 שקל בלבד. בניגוד למובטח, העמותה לא המציאה חוות דעת להערכת שווי העבודות, ואפילו מקומו של ההוסטל אינו ידוע, שכן שמש-פאוקר סירבה לאפשר למומחה או לכהנא לבקר בו, וכל העדים בתיק לא ידעו היכן הוא. אין שום ראיה שהעמותה אכן שיפצה את ההוסטל, אומר סוקול.

סוקול גם מצביע על שורה של נתונים מטעים בדוח של העמותה החדשה לשנת 2019, כולל ניפוח ההוצאות לפעילות פי עשרה (היא הוציאה לכך 12,000 שקל בלבד) לצד הסתרת 70% מהוצאות השכר ששולמו בעיקר לשמש-פאוקר (בסך הכל 432,000 שקל). היתרה בבנק שנרשמה בדוח (212,000 שקל) הייתה שישית מן הסכום האמיתי. נתונים אלו נועדו להסתיר את העברת התרומה מהעמותה הישנה, סבור סוקול.

שמש-פאוקר גם שלחה ב-2022 מכתב לרשות המיסים, בו דיווחה על תרומה של 400,000 שקל (חמישית מהסכום האמיתי) וטענה שהיא פועלת בהתנדבות (בעוד בפועל קיבלה 15,000 שקל ברוטו בחודש). סוקול מעיר, כי אין ספק ששמש-פאוקר לא עבדה חמישה ימים בשבוע כפי שטענה, לא ברור מה עשתה אסיאו והיקף פעילותה של העמותה החדשה היה מצומצם ביותר. השכר שולם לשתיים שלא כדין ותוך הפרת חובותיהם של חברי הוועד, קובע סוקול. בנוסף לכך, העמותה שילמה 110,000 שקל כדמי שכירות לחדר במשרדה של שמש-פאוקר, שכלל לא ברור הצורך בו.

עשו שימוש במסמכים מזויפים

סוקול מסכם: "העמותה החדשה וחבריה הגישו לרשמת העמותות מסמכים מטעים ועשו שימוש במסמכים מזויפים לצורך קבלת הכספים בעמותה החדשה; חלק מכספי התרומה שימש לתשלום שלא כדין של דמי תיווך, כנראה על מנת להעניק טובת הנאה עקיפה למנהל העיזבון; חלק ניכר מהכספים הגיע שלא כדין לכיסה של גלית, בין בתשלומי שכר ובין כדמי שכירות. כספים אלו שולמו בניגוד עניינים בוטה ושלא לצורך. גם הצורך בתשלומי השכר למרים אסיאו לא הוכח ולא ברור מה היה תפקידה בעמותה החדשה; המשיבים גם נכשלו מלהוכיח כי הכספים שהוצאו מחשבון העמותה החדשה שימשו כולם לשיפוץ ההוסטל או לפעילות אחרת הקשורה בהוסטל.

"המסקנה שעולה ממכלול הראיות היא, כי העברת התרומה מהעמותה הישנה לחדשה ושינוי ייעודם של הכספים, נועדו לאפשר למשיבים להתחמק מביקורת העומק שנערכה לעמותה הישנה ולאפשר להם להמשיך ולנהוג בכספי התרומות ללא כל מגבלה. ניתן היה להתרשם, כי למשיבים היה רצון אמיתי לסייע לנזקקים, וכך עשו במשך שנים רבות, אולם בצד כוונות חיוביות אלו, הם ניצלו את כספי התרומה גם לקבלת טובות הנאה אישיות.

"עיקר טובות ההנאה הגיעו לכיסה של גלית שהייתה הרוח החיה בעמותות. ניתן היה להתרשם, כי גלית האמינה כי בתמורה לפעילות ההתנדבותית והחשובה של העמותה, היא רשאית גם לזכות בתשלומים נכבדים וליהנות מכספי התרומה. כל זאת התאפשר רק בשל התנהלות בלתי תקינה של חברי העמותה, זלזול בחובותיהם, התעלמות מהוראות הדין, מהנחיות רשמת העמותות ומהערות רואי החשבון שערכו את הביקורות לעמותה הישנה".

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.