העליון: ירושה לא תתחלק בחלקים שווים בין אחים חורגים

ירושה לא תתחלק בחלקים שווים בין אחים חורגים - קובעת שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. היא אימצה את פסיקת בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת ריבי לב-אוחיון), שערעור עליה נדחה בידי בית המשפט המחוזי בעיר (השופטים תמר בזק-רפפורט, שירלי רנר ואמנון סלע).

השאלה התעוררה בעניינו של אדם שהלך לעולמו בשנת 2023 כאשר הוא רווק ולא הותיר אחריו צוואה; הוריו נפטרו שנים רבות לפני כן. אחיו של המנוח משני ההורים ביקש מבית המשפט למשפחה לקבוע שהוא יקבל 75% מהעיזבון, בעוד אחיו-למחצה (מן האם בלבד) יקבל רק 25%. לב-אוחיון קיבלה את הבקשה, וכך וילנר מתארת את פסק דינה:

"נקבע, כי בהתאם לרשימת היורשים על פי דין וסדר העדיפות ביניהם, אשר קבועים בסעיפים 10ו-12 לחוק הירושה, משהמנוח נפטר רווק וללא ילדים - הוריו היו צריכים לרשת אותו. בהמשך לכך נקבע כי משעה שהורי המנוח נפטרו לפניו, המערער והמשיב באים בנעליהם, זאת מכוח עקרון הנציגות הקבוע בסעיף 14 לחוק, שלפיו כאשר יורשי המוריש מתו לפניו, ילדיהם באים בנעליהם.

"בהמשך לכך, בית המשפט נדרש לשאלת אופן חלוקת עיזבון המנוח בין המערער - בהיותו 'אח למחצה' של המנוח, לבין המשיב - בהיותו 'אח מלא' של המנוח. נקבע כי יש לבצע תחילה 'חלוקה רעיונית' של עיזבון המנוח בין הוריו, כדלקמן: הורי המנוח חולקים את עיזבונו באופן שווה - מחצית לכל הורה.

"בהמשך לכך, משההורים נפטרו כאמור לפני המנוח, הרי שלפי עקרון הנציגות הקבוע בחוק, בנעלי כל הורה באים ילדיו, וחלקו של ההורה בעיזבון המנוח מתחלק ביניהם בחלוקה שווה. ביישום לענייננו, נקבע כי המשיב נוטל את מלוא החלק של האב בעיזבון המנוח, ואת מחצית החלק של האם בעיזבון כאמור, וסך הכל - שלושה רבעים מעיזבון המנוח; ואילו המערער נוטל רק את מחצית החלק של האם, היינו, רבע מעיזבון המנוח".

לכתבות כלכליות נוספות ממדור המשפט בביזפורטל - לחצו כאן

התוצאה נובעת מעקרון הייצוג

וילנר אומרת, כי "לפי ההסדרים הקבועים בחוק הירושה חלוקת עיזבון המוריש בין אֶחָיו מאותם הורים לבין אֶחָיו מהורה אחד בלבד, אינה בהכרח שוויונית". מסקנה זו עולה הן מלשון החוק והן מתכליתו, היא מציינת. אותה מסקנה מתיישבת גם עם עקרון השוויון המעוגן בחוק הירושה ועם הסדרים מקובלים בשיטות משפט שונות בחו"ל.

לסיכום אומרת וילנר: "הסדר זה עשוי להוביל לחלוקה שאינה שוויונית בין אֲחֵי המוריש מהורה אחד לעומת אֶחָיו משני הוריו; אך תוצאה זו אינה נובעת מעקרון קשיח, או מעמדה נורמטיבית ביחס לטיב הקרבה של המוריש לאָחִיו מהורה אחד, כי אם מעקרון הייצוג באמצעותו מובטח שוויון בין היורשים הישירים של המוריש - הם הוריו, ובין ילדים, אֲחֵי המוריש, ביחס להורה שלהם". לכן, במקרה הנדון, אכן יקבל האח ה"מלא" 75% מהעיזבון, בעוד האח-למחצה יקבל רק 25%.

המערער חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין הסכימו עם וילנר. את המערער ייצג עו"ד שי שפירא, ואת האח הזוכה - עו"ד איתן לויט.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.