N12
פרסומת

האם שיפור במצב הכלכלי יכול לשפר ציונים?

הכנסת המשפחה בשנות החיים הראשונות קשורה להישגי הילדים בכיתה ה', כך עולה ממחקר של מרכז טאוב. ילדים שמשפחותיהם הצליחו לשפר את מצבן הכלכלי בהמשך הילדות הגיעו לציונים גבוהים יותר מילדים שמשפחותיהם נותרו מתחת לחציון ההכנסות. עם זאת, השיפור לא העלים את הפערים לחלוטין, והמחקר מדגיש את חשיבות התמיכה הכלכלית במשפחות לאורך שנות הילדות

מיכל ברונר
פורסם:
ילדים יושבים בכיתה
אילוסטרציה | צילום: PeopleImages.com - Yuri A, shutterstock
הקישור הועתק

האם ההישגים הלימודיים בין ילדים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים מתחילים להיווצר כבר בשנות החיים הראשונות? מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הכנסת המשפחה לאורך שנות הילדות קשורה להישגיהם הלימודיים של ילדים בכיתה ה'. החוקרים מצאו קשר משמעותי בין המצב הכלכלי של המשפחה בשנים הראשונות לבין הישגי הילדים, אך גם הראו ששיפור כלכלי בהמשך הילדות עשוי לצמצם חלק מהפערים.

המחקר נערך על ידי דנה שי, פרופ' יוסי שביט ופרופ' יצחק ששון, במסגרת היוזמה לחקר ההתפתחות ואי-השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ון ליר ויד הנדיב. המחקר מבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ילדים שנולדו בישראל בשנים 2000-2005.

על פי החוקרים, אלף הימים הראשונים, מתחילת ההיריון ועד גיל שנתיים, נחשבים לתקופה חשובה במיוחד בהתפתחות הילד. מחקרים מראים כי פערים בין ילדים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים מתחילים להיווצר כבר בשלב הזה, לעתים עוד לפני הכניסה למסגרות החינוך. מחקר קודם של חוקרי מרכז טאוב מצא כי הכנסת המשפחה בתקופה זו קשורה להישגים הלימודיים בכיתה ה' יותר מהכנסתה בשלבים מאוחרים יותר בילדות.

החוקרים בחנו את הקשר בין הכנסת ההורים לאורך הילדות לבין הישגי הילדים במבחני המיצ"ב בכיתה ה'. לצורך הבדיקה הם חילקו את תקופת הילדות לשלושה שלבים: אלף הימים הראשונים, מגיל שנתיים עד חמש ומגיל שש עד 11. כמו כן, הם ביקשו לבדוק כיצד הושפעו ילדים שגדלו במשפחות בעלות הכנסה גבוהה אך מצבן הכלכלי השתנה, והאם ילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה עד גיל שנתיים, שמצבן הכלכלי השתפר בהמשך, מגיעים להישגים טובים יותר.

בכל אחד מהשלבים סווגו המשפחות לשתי קבוצות לפי הכנסתן מעבודה: מעל חציון ההכנסות או מתחתיו. אצל חלק גדול מהילדים לא היה שינוי במיקום היחסי של משפחתם לאורך השנים. כמעט ארבעה מכל חמישה ילדים נשארו באותה קבוצת הכנסה: 42% גדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מעל החציון בכל שלוש התקופות, ואילו 37% גדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מתחת לחציון לאורך כל הילדות. אצל 21% מהילדים היה שינוי במצבה הכלכלי היחסי של המשפחה. חלקם עברו מקבוצת ההכנסה שמתחת לחציון לזו שמעליו, אחרים חוו ירידה בכיוון ההפוך, ובחלק מהמקרים נרשמו תנודות בין שתי הקבוצות לאורך הילדות.

פרסומת

ההבדלים הכלכליים באו לידי ביטוי גם בציונים. הילדים שהגיעו להישגים הממוצעים הגבוהים ביותר במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובעברית היו אלה שגדלו במשפחות שהכנסתן הייתה מעל החציון בכל שלוש התקופות. לעומת זאת, הציונים הממוצעים הנמוכים ביותר בכל ארבעת המקצועות נרשמו אצל ילדים שמשפחותיהם נשארו מתחת לחציון לאורך כל הילדות.

אחת התוצאות הבולטות נוגעת לילדים שהתחילו את חייהם במשפחות בעלות הכנסה נמוכה, אך מצבן הכלכלי השתפר בהמשך. ילדים אלה השיגו ציונים ממוצעים גבוהים יותר בכל ארבעת המקצועות בהשוואה לילדים שמשפחותיהם היו מתחת לחציון לאורך כל הילדות. התוצאה הזו הופיעה בשתי קבוצות: ילדים שמשפחותיהם עברו את החציון כשהיו בני שנתיים עד חמש, וילדים שהמעבר אצלם התרחש רק בגילי שש עד 11. כלומר, גם שיפור כלכלי שהתרחש בשלב מאוחר יחסית בילדות נקשר להישגים לימודיים טובים יותר.

עם זאת, השיפור בהכנסה לא העלים את כל הפערים. במתמטיקה, באנגלית ובעברית הישגיהם של הילדים שמשפחותיהם עברו לקבוצת ההכנסה שמעל החציון נותרו נמוכים מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מעל החציון לאורך כל הילדות. במדעים, לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

פרסומת

החוקרים בחנו גם את המצב ההפוך: ילדים שמשפחותיהם התחילו את הדרך במצב כלכלי מבוסס יותר, אך חוו ירידה בהכנסה בהמשך. הם בדקו ילדים שהכנסת משפחתם הייתה מעל החציון באלף הימים הראשונים, ירדה מתחתיו כשהיו בני שנתיים עד חמש, ושבה לעלות מעליו בגילי שש עד 11. במקרה הזה, הישגי הילדים לא היו שונים באופן מובהק מהישגיהם של ילדים שמשפחותיהם נשארו מעל החציון לאורך כל הילדות. הדבר עשוי להעיד על חשיבותו של מצב כלכלי מבוסס באלף הימים הראשונים לחיים, גם כאשר המשפחה חווה ירידה זמנית בהכנסה בהמשך.

התמונה הייתה שונה כאשר הירידה הכלכלית נמשכה. כאשר הכנסת המשפחה ירדה מתחת לחציון ונשארה שם גם בגילי שש עד 11, הישגי הילדים במתמטיקה, באנגלית ובעברית היו נמוכים במובהק מאלה של ילדים שמשפחותיהם נשארו מעל החציון לאורך כל הילדות. עם זאת, ציוניהם היו גבוהים מאלה של ילדים שמשפחותיהם היו מתחת לחציון בכל שלוש התקופות.

ממצא נוסף נוגע להבדלים בין המקצועות. הקשר בין הכנסת המשפחה באלף הימים הראשונים לבין ההישגים הלימודיים בלט במיוחד בעברית ובאנגלית. החוקרים מציינים כי ייתכן שהדבר מעיד על חשיבותם של התנאים הכלכליים בשנות החיים הראשונות להתפתחות כישורי השפה של הילדים.

פרסומת

המחקר מצביע על חשיבותה של התמיכה הכלכלית במשפחות כבר בתחילת חייו של הילד, אך גם מראה שנקודת הפתיחה אינה קובעת בהכרח את הישגיו בעתיד. על רקע זה מציעים החוקרים לקדם מדיניות בשני כיוונים משלימים: תמיכה במשפחות כבר בשנים הראשונות לחיי הילד, לצד סיוע בשיפור ובייצוב מצבן הכלכלי גם בשלבים מאוחרים יותר. צעדים כאלה עשויים לתרום לצמצום הפערים בהישגים הלימודיים ולקידום שוויון הזדמנויות בין ילדים מרקעים חברתיים-כלכליים שונים.

"אלף הימים הראשונים לחיים, מתחילת ההיריון ועד יום ההולדת השני, הם תקופה קריטית להתפתחות הילד", אומרת דנה שי, חוקרת ביוזמה לחקר ההתפתחות ואי-השוויון בגיל הרך במרכז טאוב ודוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "אצל לא מעט משפחות זו גם התקופה שבה הן מקימות בית ונמצאות בעומס כלכלי כבד. המחקר מראה שהכנסת המשפחה בתקופה הזאת קשורה להישגי הילד בכיתה ה', גם כשמביאים בחשבון את ההכנסה בגילים מאוחרים יותר ואת השינויים במצב הכלכלי לאורך הילדות. לכן מדיניות שתתמוך במשפחות כבר בשנים הראשונות לחיי הילד עשויה לתרום להישגיו בבית הספר".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית. מטרת פעילותו היא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.