מול מתקפות החות'ים והציר הטורקי: התוכנית להקמת נמלים יבשתיים בישראל

ישראל מנסה להאיץ את השתלבותה במסדרון הסחר החדש שיחבר בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. חברת נמלי ישראל (חנ"י) צפויה להגיש בשבועות הקרובים לאישור הממשלה תוכנית אסטרטגית להקמת נמלים יבשתיים בישראל ולחיבורם לנמלי הים ולרשת מסילות הרכבת. על התוכנית הוכרז היום (חמישי) בכנס Mare Med שנערך בתל אביב, בהשתתפות נציגים בכירים מישראל וממדינות נוספות.

המהלך נועד לקדם את חלקה של ישראל בפרויקט IMEC - המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה, שאמור ליצור נתיב סחר חלופי בין אסיה לאירופה. ברקע עומדים האיומים על נתיבי השיט המרכזיים באזור, ובראשם מתקפות החות'ים בים האדום והמתיחות עם איראן, לצד החשש כי מדינות אחרות באזור יקדמו מסדרונות סחר מתחרים שיעקפו את ישראל.

התוכנית שתגיש חנ"י לממשלה תתמקד בהקמת מרכזים לוגיסטיים יבשתיים ובחיבורם לתשתיות הנמלים והרכבות הקיימות. המטרה היא לאפשר העברת סחורות בין נמלי המפרץ הפרסי לנמלי הים התיכון באמצעות רכבות ומשאיות, ומשם להמשיך בהובלה ימית לאירופה. בכך מקווים בחברה להפוך את ישראל לחוליה מרכזית בשרשרת האספקה הבין-יבשתית.

המסדרון שיעקוף את האיומים בים האדום

פרויקט IMEC מבוסס על שילוב של תובלה ימית ויבשתית: סחורות שיגיעו מהודו לנמלי המפרץ הפרסי יועברו דרך ערב הסעודית וירדן לישראל, ומנמליה ימשיכו באוניות ליוון ולמדינות נוספות באירופה. המסדרון נועד לקצר את זמני ההובלה ולצמצם את התלות בנתיבי השיט המסורתיים, ובפרט במעבר דרך מצר באב אל-מנדב ותעלת סואץ.

חשיבותו של הנתיב החלופי התחדדה בעקבות מתקפות החות'ים על ספינות מסחר בים האדום, שאילצו חברות ספנות להסיט חלק מהתנועה הימית למסלול ארוך יותר סביב יבשת אפריקה. לכך מצטרפת המתיחות עם איראן והחשש מפגיעה בחופש השיט במצר הורמוז, המשמש נתיב מרכזי להובלת סחורות ואנרגיה מהמפרץ הפרסי.

אולם לצד ההזדמנות הכלכלית והאסטרטגית, ישראל ניצבת גם בפני תחרות אזורית. טורקיה וסוריה מקדמות צירי סחר חלופיים, ובחברת נמלי ישראל חוששים שעיכובים בפיתוח התשתיות ובהסדרת שיתופי הפעולה הבין-לאומיים יפגעו בסיכוייה של ישראל להפוך לחלק מרכזי במסדרון.

"על הממשלה לפעול במהירות"

במסגרת הכנס שנערך היום כינסה חברת נמלי ישראל פורום בין-לאומי בהשתתפות נציגים מישראל, ארצות הברית, יוון, האיחוד האירופי וירדן, לצד נציגי חברות ספנות, מפעילת נמל חיפה, נמל אשדוד ומספנות ישראל.

במהלך הדיונים הוחלט על הקמת פורום מקצועי בין-לאומי קבוע וצוותי עבודה שייפגשו אחת לחודשיים. הצוותים יפעלו לתיאום בין הגורמים השונים ולהסרת חסמים רגולטוריים ותפעוליים, במטרה לקדם את המיזם משלב התכנון לביצוע.

"פרויקט IMEC הוא הזדמנות היסטורית להפוך את ישראל לצומת סחר מרכזי, והשאלה היא לא אם הפרויקט ייצא לפועל אלא מתי", אמר מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פנחס צרויה. "החזון ברור והצורך קריטי, אך התחרות על נתיבי הסחר העולמיים הולכת וגוברת וחלון ההזדמנויות לא יישאר פתוח לנצח".

יו"ר חברת נמלי ישראל, חזי חאלאויה, הדגיש כי חשיבותו של הפרויקט חורגת מהתחום הכלכלי: "מסדרון IMEC אינו רק נתיב לוגיסטי, אלא גשר אסטרטגי המחבר בין המזרח התיכון לאירופה". לדבריו, ביסוס מעמדה של ישראל במסדרון יהיה "נדבך מרכזי במיצובה האסטרטגי באזור ובחוסן הלאומי של המדינה לעשורים הבאים".

גם מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, התייחס לצורך בהאצת המיזם וקרא לממשלה להעניק לחברות הממשלתיות את הכלים הדרושים לכך. "על הממשלה לייצר את התנאים, הסמכויות והכלים שיאפשרו לחברות לפעול במהירות, בגמישות וביעילות", אמר.

אחת השותפות המרכזיות למיזם היא יוון, המבקשת לבסס את נמלי פיראוס וסלוניקי כשער הכניסה של הסחורות לאיחוד האירופי. שגרירת יוון בישראל, מאיה סולומו, אמרה בכנס כי "ישראל היא שותפה חיונית במרחב האזורי", והדגישה את נכונותה של יוון לשתף פעולה בקידום המסדרון.

"אם לא נקבל את ההחלטות הנכונות, זו תהיה בכייה לדורות"

בריאיון למגזין N12 בחודש יולי האחרון הזהיר יו"ר חברת נמלי ישראל מפני האפשרות שישראל תחמיץ את ההזדמנות להשתלב במסדרון הסחר. "על ישראל להיות שער לאירופה. אסור לנו לפספס את ההזדמנות, שתעבור לסוריה", אמר אז. "המסדרון הכלכלי הוא מצפן גיאו-אסטרטגי. אם נקבל את ההחלטות הנכונות, זו תהיה זכייה לדורות. ואם לא - זו תהיה בכייה לדורות".

באותו ריאיון הצביע חאלאויה גם על המשמעות הביטחונית של המיזם. "אם ננהל את האירוע הזה נכון, ניצור תלות של מדינות במדינת ישראל. זה ייצור מציאות שבה למדינות יהיה הרבה יותר קשה לאיים על ישראל. זה משנה את כל המשוואה".